You are currently viewing "STAMINA" – כל מה שרציתם לדעת על המטריקה החדשה של גרמין – מדריך להדיוטות<span class="wtr-time-wrap after-title"><span class="wtr-time-number">4</span> min read</span>

"STAMINA" – כל מה שרציתם לדעת על המטריקה החדשה של גרמין – מדריך להדיוטות4 min read

במסגרת ההשקה של סדרות שעוני ה FENIX 7 ו ה EPIX 2 החדשים מתוצרתה, הכריזה גרמין גם על פונקציונליות חדשה ומעניינת בשם STAMINA המתווספת לשלל המדדים והתובנות העומדים לרשותכם כשאתם עושים שימוש בשעון לצורך ניהול וביצוע מושכלים יותר של פעילויות ספורט שונות.

ב'מדריך להדיוטות' זה אנסה בין היתר להסביר בצורה פשוטה מהי ה STAMINA? כיצד היא מחושבת? מה התועלות שהיא מקנה למשתמשים בה? ואיך מפעילים אותה הלכה למעשה בשעון?


אז מה זה בכלל STAMINA?

ה STAMINA, או "סיבולת" כפי שגרמין בחרה לתרגם זאת לעברית, הינו סוג של מחוון הנותן לכם אינדיקציה לגבי מצב 'טנק' (מיכל) האנרגיה הזמינה לכם בזמן פעילות ריצה או רכיבה. השימוש במחוון הוא בזמן אמת ככלי לקבלת החלטות המסייע בניהול מאמץ העצימות בצורה טובה יותר תוך כדי התחרות או האימון עצמם והן 'פוסט מורטום' לניתוח המאמץ שביצעתם לטובת הסקת מסקנות ותובנות.

בכוונה השתמשתי בדימוי של "טנק" דלק ברכב, כי הרעיון הוא בהחלט דומה ומזכיר את השימוש שאנו עושים במחוונים אלה בזמן נהיגה.

דמיינו למשל נסיעה ברכב בדרך לא מוכרת כלשהי. לפתע אתם עוברים תחנת דלק עם שלט מאיר עיניים המציין כי כדאי לכם למלא דלק בתחנה זו היות ותחנת הדלק הבאה היא רק בעוד 100 ק"מ.

מבט חטוף לעבר מחוון הדלק בדשבורד מראה לכם כי יש עוד כרבע טנק. מחשב הרכב החדש מראה בצג שבמהירות הנוכחית שבה אתם נוהגים ניצולת הדלק היא ליטר לכל 10 ק"מ וכי הוא חוזה צפי של 150 ק"מ נסיעה עד להתרקונות המיכל. "קטן עלינו" אתם אומרים לעצמכם ומדלגים על התחנה הנוכחית מתוך הנחה רגועה שתגיעו בבטחה ליעד.

לא עוברת רבע שעה והדרך מתחילה להתפתל ולהזדקר במעלה הר אימתני. מישהו בפיאט 600 מצפצף לכם מאחור ועוקף אותכם בזלזול. תחושת התימהון מתחלפת חיש קל לעצבים ים תיכוניים טיפוסים. "חוצפן" אתם חושבים ונכנסים למוד קרבי בו אתם לוחצים על דוושת הגז בכל הכוח. אתם כבר תלמדו אותו לקח. המבט נעול על המטרה. קדימה לפסגה בכל הכוח.

שמחים וטובי לב שהשארתם אבק לבחור בפיאט, אתם מגיעים למעלה ההר, אלא שהרגשת הסיפוק מתחלפת חיש קל לחרדה מסוימת, כי פתאום אתם קולטים שעברו 50 ק"מ בלבד  וחוגת מד הדלק כבר נראית כנושקת לספרה "0". מד החיזוי כבר מזמן לא מראה מספר כלשהו אלא סתם רצף של 3 קווים "—" ומד ניצולת הדלק טוען בתוקף שבדרך שבה אתם נוהגים יחס צריכת הדלק הוא 4 ק"מ לליטר.

בראש אתם כבר מתחילים לחשוב אם כדאי לכבות את המזגן או לזרוק את הילדים מהרכב בשביל להשיג יותר יעילות ועוברים למצב נהיגה חסכוני יותר שמתבטא בלא ללחוץ על דוושת הגז בירידות ולנשיאת תפילה בלב שתצליחו לסחוב ככה עוד 50 ק"מ עד לתחנת הדלק הבאה…

מוכר לכם? גם אם לא, אני מקווה שהסצנריו לעיל עוזר להבהיר במקצת את השימוש הפוטנציאלי במחוונים מסוג זה והתועלת הגלומה בהם אל מול התעלמות מוחלטת.

בשורה התחתונה STAMINA היא מדד המשקף את היכולת הנוכחית שלכם להפיק מעצמכם ביצועים טובים ואיכותיים. אסטרטגיות חכמות לניהול ה STAMINA הן המפתח להשגת אותם ביצועים מוצלחים ולשם כך נדרשת התאמה מתמדת. דחפו את עצמכם חזק מדי ולמשך זמן רב מדי בזמן הלא נכון ואתם מסתכנים שלא תוכלו לסיים את המירוץ.  אמצו גישה שמרנית מדי ואתם מסתכנים בחציית קו הסיום מאוכזבים, בידיעה שהיה לכם עוד מה לתת ויכולתם להשיג תוצאה טובה יותר.


איזה מיכל דלק עומד לרשותנו בזמן פעילות?

נסו לדמיין כי מיכל האנרגיה שלנו בזמן פעילות מורכב משתי סוללות הפועלות במקביל ומשפיעות אחת על השנייה.

האחת סוללה גדולה המשקפת את סך פוטנציאל האנרגיה האירובית שלנו, זו שתלויה באספקת חמצן סדירה כמקור ליצירת אנרגיה והשנייה מן סוג של סוללת בוסטר המשקפת את סך פוטנציאל האנרגיה האנאירובית שלנו, זו המסוגלת לספק לנו 'בוסט' בעצימות אבל לפרקי זמן קצרים יותר ולכן כדאי לחשוב טוב טוב מתי נכון להשתמש בה ולכמה זמן.

הסוללה האירובית היא קנה מידה לכמה אנרגיה זמינה ופוטנציאלית יש לנו לביצוע פעילות לזמן ארוך בעצימות נמוכה עד בינונית. עצימות שהיא מתחת לסף ה CRITICAL POWER שלנו. ככל שנקפיד להיות מתחת לסף זה, כך נוכל לבצע את הפעילות למשך זמן ממושך יותר אפילו של מספר שעות.

Critical Power and W' Explained For Cyclists (inc. Critical Power  Calculator) — High North Performance

אם נערוך מספר מבחני ביצועים שבהם נתבקש לרוץ או לרכוב הכי חזק שאנחנו יכולים למשך X דקות מסוים ובכל פעם נשנה ונגדיל את ה X, נראה שהתוצאות שאנחנו מקבלים נראות כמו בגרף האדום לעיל. ככל שמשך המבחן קצר יותר, כך אנחנו יכולים לבצע אותו ביותר עצימות. ככל שהזמן מתארך סך ההספק הממוצע שאנחנו מסוגלים להשקיע קטן ובסופו של דבר הוא מתכנס בנקודה מסוימת. סף ה CRITICAL POWER שלנו הוא הקו המשיק לאותה נקודה ומבטא את סף היכולת האירובית שלנו. העצימות שאנחנו יכולים להחזיק בה לאורך זמן ממושך בצורה נוחה ומבלי להזדקק ולצרוך אנרגיה ממיכל הבוסטר שלנו.

ברגע שיצאנו לדרך הסוללה האירובית שלנו מתחילה לעבוד ולהתרוקן. מצבה ההתחלתי ועד כמה היא הייתה מלאה, תלוי כמובן בזמן ההתאוששות שאפשרתם לעצמכם מפעילות עצימה קודמת.  קצב ההתרוקנות שלה הוא איטי ונקבע בהתאמה לכמה נהייה קרובים במאמץ המושקע לסף עצימות ה CRITICAL POWER שלנו כמו גם במנגנונים השונים הפועלים על גופנו ותורמים להצטברות עייפות ודילול משאבי האנרגיה הזמינים לנו לאור הפעילות שאנו מבצעים כגון פגיעה בתאי השריר, עייפות מערכת העצבים המרכזית והתרוקנות הגוף מפחמימות זמינות. אבל כל עוד יש בסוללה אנרגיה אנחנו יכולים להמשיך בפעילות בקצב המרגיש לנו מוכר ונוח.

לעומתה, סוללת הבוסטר היא זו שמסוגלת להעמיד לרשותנו אנרגיה עצימה וזמינה לפרקי זמן קצרים. מעין כפתור "טורבו" אם תרצו. למשל עבור ספרינטים, קטעים בהם אנחנו רוצים לתקוף ולהגביר ועוד.

בכל פעם שאנחנו עוברים בעצימות את סף ה CRITICAL POWER שלנו, אנחנו למעשה משתמשים במקביל גם בסוללה זו. החיסרון בבוסטר הינו שהוא מתרוקן ואוזל בצורה מהירה מאוד. מצד שני ובניגוד לסוללה האירובית, הבוסטר יכול להיטען מחדש תוך כדי פעילות במידה ונרד בחזרה אל מתחת לסף ה CRITICAL POWER. קצב המילוי הוא איטי וארוך יותר לעומת קצב ההתרוקנות, אבל עדיין מתקיים. מה שאומר שיש לנו גמישות ואופציות שימוש רבות לנצל את הבוסטר מספר פעמים לאורך הפעילות ובנקודות אסטרטגיות.

Terminology – An in-depth look – Premier Endurance

ואיך כל זה מתקשר ל STAMINA?… אז טוב ששאלתם.


סיבולת (STAMINA) מול סיבולת פוטנציאלית (Potential STAMINA)

במסגרת הפיצ'ר החדש גרמין מספקת שתי נקודות מבט חשובות אשר יחדיו מסוגלות להקנות תובנה אשר תסייע לכם לנהל בצורה מושכלת יותר את המאמץ והעצימות לאורך הפעילות בהתאם להתפתחויות בזמן אמת. האחת נקראת "סיבולת" והשנייה "סיבולת פוטנציאלית".

סיבולת פוטנציאלית (0-100%)  מתמקדת אך ורק בהשפעות של הצטברות עייפות כללית והתרוקנות טבעית של משאבי אנרגיה. פרספקטיבה זו שימושית לאמוד את פוטנציאל האנרגיה הזמינה עבורכם כל עוד תעבדו בעצימות קלה עד בינונית וכן להבנת צרכי וזמן ההתאוששות הנדרשים בסיום הפעילות, כאשר פעילויות המביאות לדילול משמעותי של סיבולת פוטנציאלית, קרי ככל שאתם מסיימים פעילות כשמחוון זה קרוב ל 0%, תדרושנה יותר זמן מנוחה ע"מ להגיע להתאוששות מלאה.

סיבולת (0-100%)  הינה מחוון הנועד להראות כמה אנרגיה בפועל עוד נשארה לכם במיכל שניתן לגייס לטובת מאמץ עצים. בניגוד למדד סיבולת פוטנציאלית, חישוב הסיבולת בזמן אמת מביא בחשבון גם את השפעת המאמץ המבוצע על ידכם בעצימות גבוהה. זו שמעל הסף האירובי.

בהשאלה לתיאור הציורי של הסוללות שהשתמשתי בו, מחוון הסיבולת הפוטנציאלית מראה לנו את פוטנציאל וקצב ההתרוקנות של הסוללה האירובית. לעומתו מחוון הסיבולת מראה לנו את המצב בכללותו ומציג את ההשפעה המידית של השימוש בסוללת הבוסטר.

צבע אדום של המיכל – אתם כרגע בעצימות אנאירובית ומתרחקים מהסיבולת הפוטנציאלית שלכם. לעומת זאת צבע ירוק של המיכל – אתם כרגע בעצימות אירובית ומאפשרים לגוף להיטען מחדש באנרגיה לטובת שימוש עצים.

כאשר אתם מבצעים פעילות בעצימות מתונה עד בינונית שאינה נפגעת כתוצאה מהשפעות מתמשכות של מאמץ בעצימות גבוהה, מדד הסיבולת והסיבולת הפוטנציאלית שלכם יהיו זהים ופירוש הדבר הינו שהביצועים שלכם מוגבלים כרגע רק ע"י הכושר האירובי שלכם ונגזרת השפעתו על גופכם.

במידה ותגבירו את העצימות אל מעל הסף האירובי, מדד הסיבולת יתרוקן ויפחת בקצב גדול יותר ממד הסיבולת הפוטנציאלית. האטו בחזרה לרמת מאמץ קלה ונוחה יותר המאפשרת לגופכם להתאושש ותוכלו לראות את מדד הסיבולת משנה כיוון ומתחיל לטפס שוב לכיוון מדד הסיבולת הפוטנציאלית.

אם לא התאוששתם לחלוטין מהפעילות האחרונה שלכם, הסיבולת והסיבולת הפוטנציאלית שלכם לא יהיו ב-100% בתחילת פעילות חדשה היות וגוף שלכם  עדיין צריך זמן כדי לתקן את עצמו ולמלא מחדש את המשאבים המרוקנים.

אבל למה להרבות במילים כשאפשר פשוט להדגים?…


מספר דוגמאות

בוא נראה מספר דוגמאות בפועל שיסבירו הלכה למעשה את כל התיאוריה לעיל.

בחרתי להתחיל מאימון מובנה של רכיבה הנראה כך –

אומנם מדובר באימון בן חצי שעה שביצעתי על הטריינר, אבל דמיינו שמדובר בסימולציה לרכיבה בחוץ בה אתם מבקשים לנער את הפלטון בכל כמה זמן ע"י ספרינטים הולכים וגדלים בכל מספר דקות.

רוב האימון הוא על סף של 75% עצימות, קרי בעצימות בינונית ונוחה יחסית לביצוע אך הוא משלב מספר קטעים עצימים על סף של 120% לפרקי זמן הולכים וגדלים – מ 15 שניות ועד ל 75 שניות (העמודות בצבע אדום בשרטוט לעיל).

בואו נראה כיצד מדד ה STAMINA (גרף מלא בצבע כתום) וה POTENITAL STAMINA (גרף בצבע לבן) התנהגו בזמן אמת כפי שהוקלטו ע"י שעון הגרמין.

וכעת בוא נציג את אותו גרף בצירוף נתוני האימון עצמו לצורך ניתוח מעמיק יותר כאשר ה STAMINA מוצגת כגרף כתום וה POTENITAL STAMINA כגרף שחור.

S – תחילת האימון. בגלל שאני מאושש מדד הסיבולת הפוטנציאלית כמו גם הסיבולת מראים לי כי אני מתחיל מפוטנציאל של 100%. כלומר מיכל מלא.

1 – כל עוד אני בעצימות בינונית שאינה עוברת את סף ה CRITICAL POWER שלי, שני המדדים והגרפים, STAMINA ו POTENIAL STAMINA אחודים. הסוללה האירובית שלי מתרוקנת בקצב איטי בהתאם להערכת הכושר ששעון הגרמין מחשב עבורי ולנתונים העדכניים שיש לו.

2 – מאמץ עצים ראשון של 15 שניות. הגרמין מזהה את המאמץ ומחשב בזמן אמת את השפעותיו. בעוד שמדד הסיבולת הפוטנציאלית ממשיך להתרוקן בקצב איטי יחסית (הגרף השחור), הרי שמדד הסיבולת בפועל (הגרף הכתום) מתחיל להתרוקן בקצב גבוה יותר ובהתאם למאמץ העצים שאני מבצע כרגע.

בין 2 ל 3 – אני חוזר לעצימות בינונית ונסבלת המאפשרת לגוף שלי להתאושש מעט. מדד הסיבולת משנה כיוון ומתחיל לעלות ולהתמלא. זמן אינטרוול המנוחה מספיק גדול בשביל שהמדדים יפגשו שוב.

3, 4, 5, 6 – שוב אותה תופעה כמו ב 2. ככל שמשך פרק זמן העצימות גובר כך בהתאמה קצב ריקון האנרגיה. שימו לב שכעת זמן ההתאוששות בין האינטרוולים העצימים כבר אינו מספיק ארוך בשביל התאוששות מלאה. הגרפים כבר אינם מתאחדים. יש לי פחות ופחות אנרגיה זמינה לטובת שימוש עצים.

F – קטע ה Cool Down הוא ארוך ומאפשר למדד הסיבולת לטפס בחזרה. אני מסיים את האימון כשאני על מדד סיבולת פוטנציאלית של 77% וסיבולת בפועל של 69%. במהלך האימון כולו, הערך הכי נמוך של סיבולת אליו הגעתי היה 44% וזה כמובן היה בתום האינטרוול העצים האחרון שהוא גם הארוך ביותר.

לא עוברות 5 דקות בהם ירדתי מהאופניים ואני מחליט לחזור ולבצע עוד סימולציית רכיבה של 30 דקות שנראית כך:

זהו אימון המשלב מספר קטעים עצימים מאוד ישר בפתיחה ואני מזכיר שאני מבצע אותו כמה דקות לאחר שסיימתי אימון אחר.

כיצד נראים מדדי ה STAMINA בזמן אמת הפעם?

ובצירוף נתוני האימון לצורך פירוט –

S – תחילת האימון מראה שאני לא מאושש מספיק ומתחיל את האימון עם מיכל פוטנציאלי של 77% בלבד. ערך זהה למדד שבו סיימתי את האימון הקודם לפני מספר דקות. מדד הסיבולת הספיק להתאושש בחמש הדקות הללו והתאחד בחזרה עם מדד פוטנציאל הסיבולת והוא גם כעת על 77%.

1 – אינטרוול ראשון של דקה על 150% עצימות. זה מאמץ קשה מאוד שמרוקן לי את 'בוסטר' במהירות. גם גרף פונציאל הסיבולת שלי (הגרף השחור) מתרוקן בקצב גבוה יותר מבדרך כלל מפני שלעצימות הגבוהה הזו ישנה גם השפעה על המערכת האירובית בגוף.

בין 1-2 – אינטוול המנוחה הוא למשך 30 שניות בלבד. ולא מספיק להתאוששות רצינית. גרף הסיבולת עולה אך במעט.

2 – שוב חזרה של דקה על 150%. קשה לי מאוד. תוך כדי האינטרוול אני מגיע ל 0% סיבולת ואני מצליח לסיים אותו על אדים אחרונים כאשר מדד פונציאל הסיבולת שלי מראה 62%. העובדה שהצלחתי למשוך עוד מספר שניות למרות שמדד הסיבולת הראה 0% היא סוג של "פריצת דרך" בחותמת הכושר שלי שתבוא לידי ביטוי בחישוב מחודש של האלגורתמים בפעילויות עתידיות, אבל בהחלט ניתן לומר שהחיווי הוא מדויק ביותר ושיקף כהלכה את תחושת הריקון מאנרגיה שחשתי. כל מה שאני מסוגל אליו כרגע הינו להמשיך ברכיבה בעצימות נמוכה אך אין לי שום יכולת, לו הייתי נדרש לכך, למאמץ עצים נוסף. זה שלב שבו הייתי נכנע לכל תקיפה או ספרינט מצד רוכב מתחרה.

שימו לב גם כמה זמן לוקח למדד הסיבולת להתחיל ולהיטען בחזרה- מספיק בקושי לתת לי כוח בבוסטר למספר ספרינטים קצרצרים הנדרשים בהמשך.

3-4-5 – ספרינטים קצרים של כ 10 שניות על 300% עצימות. הבטריה הספיקה להתמלא דיה כך שאני מסוגל לבצע אותם והעובדה שביניהם ישנה דקת התאוששות עוזרת לי לסיים אותם בהצלחה. העובדה שאני רואה בשעון שיש לי אנרגיה זמינה ללחוץ על הדוושה היא שימושית ביותר ומאפשרת לי לבצע את הספרינט בידיעה שאני מסוגל לכך וגם להעריך את משך הזמן שעומד לרשותי. את הספרינט האחרון אני שוב מסיים כשאני על סף סיבולת אנארובית מרוקנת לחלוטין – 1%.

בין 5-6 – לפני שלב 6 שנמצא על התפר של סף ה CRITICAL POWER שלי, מגיע אינטרוול התאוששות ארוך. 4 דקות על 60% עצימות. מספיק ארוך וקל בכדי להתאושש ולטעון מחדש את מדד הסיבולת שמתקרב מאוד בחזרה למדד פוטנציאל הסיבולת שלי.

6 – שלב בן 10 דקות על 89%. שימו לב כי הוא מרוקן את מיכל האנרגיה בקצב גבוה מזה של מדד פוטנציאל הסיבולת. מה שנותן לי אינדקציה שאני רוכב מעל הסף האירובי שלי.

F – קטע ה Cool Down הוא ארוך ומאפשר למדד הסיבולת לטפס בחזרה. אני מסיים את האימון כשאני על מדד סיבולת פוטנציאלית של 36% וסיבולת בפועל של 32%.

וכך התמונה נראית כשאני משלב גם את גרף ההספק (POWER) של האימון בצבע סגול. רואים את הקורולציה בין התרקונות הסיבולת להגברת העצימות ואת אפקט ההתאוששות בין הקטעים.

פעילויות ריצה יתנהגו בצורה דומה ויספקו תובנות מקבילות.


איך זה נראה בזמן ביצוע הרכיבה/ריצה עצמה?

ה STAMINA מגיע עם מסך ייעודי אותו אתם יכולים להוסיף לכל פעילות של ריצה ו/או רכיבה בשעון וכך זה נראה בפועל בזמן אמת כשאתם מתבוננים בצג השעון:


זמן ומרחק עד תשישות

מעבר לנתונים לעיל, האלגורתמים של גרמין יודע גם לחזות ולהציג במהלך הפעילות, הערכות זמן ומרחק עד לתשישות מוחלטת. נתונים אלה מאפשרים לכם להעריך בזמן אמת עד היכן ולמשך כמה זמן תוכלו למשוך במאמץ הנוכחי שאתם משקיעים וביחס לסיבולת שנותרה במיכל.

התחזית הראשונית מתבססת על הסיבולת הזמינה שלכם בתחילת הפעילות ומניחה כי תשמרו על מאמץ מתון אידיאלי למיקסום הביצועים.  תוך כדי הפעילות מתבצעת מאחורי הקלעים הערכה מחודשת והתחזית מתעדכנת ומחושבת מחדש באופן רציף לאור המאמץ שאתם משקיעים בפועל.

כך זה נראה למשל בצג השעון:

כפי שניתן לראות בדוגמא לעיל, בשלב מסוים בריצה, השעון נותן לי אינדיקציה כי להערכתו גודל מיכל הסיבולת שלי לטובת מאמץ עצים, במידה וארצה לבצעו, עומד על 59% ובנוסף בהתאם לעצימות ולקצב הנוכחיים שבם אני רץ, מיכל האנרגיה (סיבולת פוטנציאלית) שעומד לרשותי יספיק לי לעוד כשעה ועשר דקות שבהם כנראה אצליח לגמוע כ 12 ק"מ לפני שאהיה תשוש לגמרי.

בהתאם לאסטרטגיית הריצה שלי באותו אימון/תחרות, אני יכול להשתמש באינפורמציה הזו ע"מ לתכנן באם אני רוצה להגביר, להאט ומתי.


מה ניתן לצפות כאשר הסיבולת מתרוקנת לגמרי?

כאשר הסיבולת שלכם מתקרבת לאפס, סביר להניח שתגלו כי היכולת שלכם לשאת ולנהל מאמצים עצימים נפגעת באופן משמעותי. כנראה שבמצב זה לא תוכלו לתקוף או לשמור על מהירות בעליות. עם זאת, סביר להניח שעדיין יהיה לכם נוח להחזיק מעמד במאמצים בעצימות בינונית ומעט מתחת לסף חומצת החלב  או ה-FTP שלכם וזאת בתנאי שרמת הכושר שלכם היא מספיק גבוהה.

לעומת זאת כאשר הסיבולת הפוטנציאלית שלכם מתרוקנת, סביר להניח שתגלו שגם שמירה על מאמץ בעצימות בינונית היא אתגר משמעותי. זה לא אומר בהכרח שלא תוכלו לשים רגל אחת אחרי השנייה, אבל הציפיות שלכם יסתכמו בלסיים את המסלול/אימון ולא בלהשיג תוצאה מצוינת.


איך זה עובד בפועל ומה נדרש ע"מ שחישוב ה STAMINA יהיה מדויק עד כמה שניתן?

בדומה לניתוחי ביצועים מתקדמים אחרים, האמינות והדיוק של האלגורתמים המחשב סיבולת בזמן אמת ישתפרו ככל שתעשו שימוש נרחב יותר בשעון וכמות הנתונים שיצטברו עליכם תגדל.

המידע המינימלי הנדרש לצורך החישוב הינו נתון ה-VO2 max שלכם ולכן זה מצריך שתבצעו את הריצות שלכם בשילוב חיישנים המסוגלים לספק נתוני מהירות ודופק או במקרה של רכיבה על אופניים נתוני דופק והספק (כוח). 

חשוב לוודא שאתם מגדירים בצורה מדויקת ונכונה עד כמה שניתן את נתון "הדופק המירבי" שלכם בגרמין קונקט או ישירות בשעון. הגדרת דופק מקסימלי שגויה גורמת לכיול שגוי באלגורתמים שמשפיע לרעה על מהימנות ודיוק הנתונים.

שימוש בשעון לצורך הקלטת כל פעילויות הספורט שאתם מבצעים לאורך זמן, גם תסייע לטיוב תוצאות ה STAMINA שכן האלגוריתמים עושה שימוש והיזון חוזר בתוצאות סיבולת היסטוריות כמו גם בכל הנתונים שנצברו וביניהם רמות עצימות, פרקי זמן, מרחקים והצטברות עומס כללית.


איך להשמיש את מטריקת ה STAMINA בשעון?

בשלב זה פונקציית ה STAMINA זמינה רק בשעונים החדשים של גרמין וביניהם:

  • Fenix 7 series
  • Epix (Gen 2) series
  • Tactix 7 series
  • D2 Mach 1

איני יודע באם גרמין תחליט בסופו של דבר לאפשר את השימוש בפונקציה זו גם בסדרות שעונים ישנות יותר באמצעות עדכוני Firmware.

את מסך ה STAMINA תוכלו לאפשר כ Data Screen בכל פעילויות הריצה והרכיבה למיניהם ובנוסף תוכלו להוסיף ולשלב עד 4 שדות נתונים הקשורים ל STAMINA בכל אחד ממסכי המידע הקיימים שלכם. השדות הללו הם:

  • סיבולת
  • סיבולת פוטנציאלית
  • חיזוי מרחק
  • חיזוי זמן

לסיכום

גילוי נאות, אני אוהד נלהב של שימוש בסנסורים היודעים לספק נתונים, מחוונים ותובנות על כל פעילות ספורט שאני מבצע. יחד עם זאת לא בכל מטריקה כזו יש שימוש מעשי מעבר לידיעה עצמה. למשל מד ההספק (וואטים) באופנים יודע לספק לי ניתוח מפורט לגבי הנקודה הספציפית לאורך פעולת הדיווש שלי בה אני מפעיל הכי הרבה כוח על הפדל. זה נחמד לדעת, אבל אין לי הרבה מה לעשות עם זה בפועל.

את ה STAMINA לעומת זאת, מצאתי כמטריקה שימושית ביותר ובמיוחד בזמן אמת, קרי בזמן ביצוע הפעילות עצמה. היכולת לדעת ולהעריך כמה "סיבולת" יש לי במיכל מאפשרת להתנהל בצורה חכמה יותר בכל פעם שנדרש ללחוץ על הגז ולהגביר עצימות. הצצה חטופה על השעון מספקת במידי אינפורמציה המאפשרת להעריך כמה זמן עוד ניתן להמשיך בקצב הנוכחי הזה, מה ההשלכות על כך ואולי אף יותר חשוב, האם התאוששתי די והצלחתי למלא את המחסנית בכמות מספקת של תחמושת לפני שאבחר לתקוף שוב בצורה רצינית.

במבחן המעשי בפועל, התחזית כמו גם המדדים בזמן אמת שהשעון הראו במספר רב של אימוני רכיבה וריצה הרגישו לי כפוגעים בול במטרה וכאלה שאני יכול לסמוך עליהם. אז באם יש לכם את אחד מהשעונים החדשים של גרמין התומכים בפונקציה זו, אני בהחלט ממליץ לכם להתנסות בעצמכם עם פונקציה זו ולבדוק באם גם אתם מוצאים בה שימוש. מוזמנים לספר לי על כך בתגובות.


הירשמו לאתר וקבלו עדכונים ישירות לאימייל שלכם בכל פעם שמתפרסם תוכן חדש

לפוסט הזה יש 5 תגובות

  1. דן שלו

    כתוב פשוט, בהיר וברור. מעניין מאד ויוצר רצון להתנסות. תודה.

  2. דורון שרעבי

    כמו תמיד הסבר מעולה שי לפעמים נדמה לי שרק אתה מסוגל להסביר את התחום באופן כל כך ברור!
    מעניין לדעת מתי הפונקציה הזאת תיכנס לשימוש במחשבי הרכיבה של גרמין כמו 1030+?

  3. נעה כפרי

    כתבה מעולה!
    שאלה – מה ההבדל בין Body Batery לבין STAMINA?
    כלומר מה מדד הBody Battery של גארמין נועד לנבא אם לא את כמות הדלק והאנרגיה שיש לי, בין האימונים?
    קוריוז – גארמין בעצם עלו על הרעיון של אורי אדם לסטארט אפ

    1. שי

      שאלה מצוינת שאלת והיות וגרמין לא מפרסמת שום מסמך הגדרות ברור ורשמי קשה לי לענות לך והניחוש שלי יהיה טוב כשלך.
      מחלקות האקדמיה של יצרניות הספורט מאוד אוהבות לייצר אקרונים שלא תמיד ברור מתי הם חופפים ומתי הם לא.
      תשמחי לדעת שכמוך יש עוד אנשים שמגרדים בראש ותוהים בנושא.
      מציע לך לקרוא את זה , כולל את ההערות לפוסט
      https://www.reddit.com/r/Garmin/comments/s8h74l/body_battery_stamina_recovery_and_garmins

  4. דרור

    שי,
    אני לא מהנוהגים להגיב אבל במקרה זה לא יכולתי להתאפק.
    אחת הכתבות המקצועיות, המדויקות והמפורטות שנתקלתי בהן ברשת אך עם זאת ברורה ומובנת גם להדיוטות שהם אינן אנשי מקצוע.
    תודה שהדלפת…., תודה שניתחת כמו שניתחת ותודה ששיתפת.

כתיבת תגובה