בלוג

מקור תמונת שער: Levels

גם אם אינכם חולי סכרת יש סיכוי רב שנתקלתם במושג CGM בהקשר של 'הדבר הבא' בתחום הבריאות והטכנולוגיה הלבישה שטומן בחובו פוטנציאל ממשי לשיפור אורח ואיכות החיים כמו גם שיפור ביצועים ספורטיביים. 'מדריך ההדיוטות' להלן נועד לתת לכם תמונת מצב עדכנית על כל החדש בתחום זה: מיהן החברות הפועלות בשוק? מהי וכיצד פועלת הטכנולוגיה? עבור מי היא מיועדת? כיצד משתמשים בה ביומיום? ומה היתרונות שהיא מציעה לספורטאי המקצועני והחובב?

אז כמו תמיד קחו לכם כוס קפה טוב וכמה דקות של שקט ולהלן בפינה לשיפוטכם – כל מה שרציתים לדעת על מערכות CGM…

---

מהי מערכת לניטור רציף של רמות סוכר (גלוקוז)?

CGM, ראשי תיבות Continues Glucose Monitoring, הוא השם שניתן למערכת רפואית קומפקטית המסוגלת לנטר ולאמוד באופן רציף את רמות הסוכר בדם ובזמן הקרוב לזמן אמת.

ישנן מערכות CGM מסוגים שונים כתלות כמובן ביצרן, אבל רובן הגדול פועל על אותו עיקרון:

בליבה של מערכת כזו ישנו חיישן קטן, לרוב בגודל של מטבע 5 ₪ ובעובי כפול, המחובר בתחתיתו לצינורית פלסטיק זעירה ובתוכה מן סוג של חוט. בעזרת מתקן הולכה ייעודי המכיל מחט קטנה וקפיצית, מחדירים את החוט לשכבת העור העליונה. פעולה שכל מי שביצע אותה נשבע שאינה כואבת יותר מעקיצת יתוש.

מדבקה חזקה, אותה מניחים על החיישן, דואגת שיהיה מקובע ושהצינורית עם החוט יבואו במגע עם נוזל ברקמת העור שהינו הנוזל המצוי סביב כל התאים בגוף ומכונה 'הנוזל הבין תאי'.

תגובה כימית בין נוזל זה לבין החומר שבצינורית מאפשרת לאמוד את רמות הסוכר בדם בצורה רציפה ובמחזוריות של כל מספר דקות.

החיישן מסוגל לאגור את התוצאות הנמדדות למשך מספר שעות ובמקביל, בעזרת משדר קטן המחובר אליו, לשדרן באופן אלחוטי בצורה יזומה או אוטומטית למכשיר תצוגה לצורך הצגת הנתונים למשתמש.

מכשיר התצוגה יכול להיות מוניטור ייעודי המסופק עם המערכת, אפליקציה בטלפון חכם, אפליקציה בשעון חכם/ספורט או שילוב של כולם ביחד, תלוי בדגם וביכולות הספציפיות של כל מערכת.

חשוב לציין שמאחר והחיישן מודד את רמת הסוכר בנוזל הבין תאי ולא ישירות בדם, יש שיהוי של כ 5-15 דקות בין התוצאה שנמדדת על ידו לבין רמת הסוכר בדם בפועל וזאת בשל הזמן שלוקח לסוכר להגיע מהדם אל הנוזל הבין תאי. או במילים אחרות, התוצאה שאתם רואים במכשיר ה CGM הינה רמת הסוכר שלכם מלפני כמה דקות.

---

מה ההבדלים העיקריים בין מכשירי ה CGM השונים?

באופן עקרוני מכשירי ה CGM דומים מאוד, אך יש כמה תכונות ומאפיינים עיקריים המבדלים ביניהם ונובעים מאופן פעולת המכשיר ותפעולו. דברים כגון:

1. מהו פרק הזמן המוצהר שלאחריו נדרש להחליף את החיישן – בדרך כלל נדרשת החלפה כל 7 – 14 ימים, תלוי בדגם היצרן. הסיבה לכך היא התנדפות טבעית של החומרים הכימיים שמשפיעים על דיוק התוצאות הנמדדות. יש גם מערכות CGM הבנויות בשיטה קצת שונה שבה החיישן מוחדר מתחת לעור במרפאה על ידי צוות רפואי. לצד החיסרון שבעניין היתרון הוא שאין חשש מאובדן או נפילת החיישן ועיצובו המיוחד מאפשר להחליפו רק 2-3 פעמים בשנה.

2. רמת הדיוק – רוב מערכות ה CGM המתקדמות מציגות רמת דיוק בסטייה של כ +/-~9%. חלקן דורשות או מאפשרות לבצע כיול אל מול תוצאה של בדיקת מד סוכר רגילה היכולה להתבצע ע"י דקירת האצבע. חשוב לציין שרמת הדיוק הינה ממוצעת ועשויה להשתנות בתקופת השימוש של החיישן. למשל – חלק מהחיישנים ידועים בכך שהינם פחות מדויקים ביממה הראשונה של השימוש לעומת שאר הימים.

3. רמת האינטגרציה והיכולת של המערכת להתממשק אל אפליקציות הפועלות במכשירים חכמים דוגמת טלפונים ניידים, שעוני ספורט חכמים ומכשירים רפואיים נלווים כגון משאבות אינסולין.

4. תדירות המדידות ומשך הזמן שניתן לאגור את התוצאות בחיישן עצמו בטרם שודרו ונקלטו ביחידת המוניטור.

5. טיב ועושר האפליקציה המלווה אשר באמצעותה מוצגים הנתונים למשתמש. לדוגמא:

• האם ניתן להגדיר ולהציג התראות חכמות דוגמת רמות סוכר גבוהות או נמוכות מדי.
• פרק הזמן ההיסטורי המוצג ע"מ להראות ולהדגיש מגמות.
• יכולת שיתוף נתונים עם משפחה ו/או רופא מטפל.
• תובנות והמלצות אוטומטיות.
• יכולת לקטלג את מרכיבי הארוחות לצד המדידות ע"מ להבין ולהסיק הקשרים.
• קורלציה אוטומטית לזמני שינה או פעילות גופנית כלשהי המאפשרת את הצגת הנתונים עם הקשר מסוים לפעילות שבוצעה.
• ועוד.

6. אופן שידור נתוני החיישן – האם נדרשת סריקה יזומה שבה מעבירים את הטלפון מעל המשדר, בדומה לשימוש בטכנולוגית NFC בכרטיסי אשראי, או שהשידור נעשה בצורה אוטומטית ללא צורך בפעולה יזומה כלשהי.

7. גודל, נוחות והאפשרויות למיקום החיישן בגוף (לרוב מאחורי הזרוע).

8. וכמובן – מחיר הרכישה והעלות השוטפת לאור העובדה שנדרש להחליף את החיישן אחת לתקופה.

---

למי מיועדות מערכות CGM?

בראש ובראשונה מכשירי ה CGM נולדו כמענה להתמודדות טובה יותר ולשיפור באיכות חייהם של אנשים המאובחנים כחולי סכרת.

בניגוד לבדיקות סוכר דם מסורתיות המספקות קריאת סוכר בודדת בלבד ומתבצעות במעבדה רפואית או בבית ע"י מד גלוקומטר המאפשר דקירה ונטילת דם מהאצבע, מערכות CGM מספקות מידע רציף ודינמי על רמת הסוכר בכל כ 5 דקות (תלוי בדגם). זה שווה ערך ל 288 קריאות ביום ! הבדל תהומי.

יתרה מזאת, בדיקה נקודתית מאפשרת לך לדעת את ערך רמת הסוכר הנוכחי, אך היא אינה מספקת מידע קריטי לגבי האם ערך זה נמצא במגמת עליה או ירידה? לעומת זאת בזכות המדידות הרציפות ואפליקציות התצוגה המיוחדות במערכות CGM, ניתן להציג גרף מגמה עם היסטוריה בת מספר שעות של רמות הסוכר ולספק לחולה תמונת מצב מלאה וברורה בזמן אמת התורמת לקבלת החלטות פעולה מושכלות ומצילות חיים כדוגמת הזרקת אינסולין.

נתונים שהתפרסמו ע"י ארגון הבריאות העולמי הראו כי ב 2017 כ 425 מיליון אנשים בעולם אובחנו כחולי סכרת והצפי שמספר זה יגדל ל 629 מיליון עד שנת 2045. זהו בהחלט פוטנציאל שוק גדול בפני עצמו אבל הוא בהחלט לא היחידי.

לפני מספר שנים בודדות 'נפל האסימון' לחברות הפועלות בתחום כמו גם לענקיות טכנולוגיה דוגמת אפל, גוגל, גרמין ואחרות – שבזכות ובחסות מהפכת ה Well Being התורמת למודעות הולכת וגוברת בנושא בריאות, תזונה ושיפור איכות החיים, ישנם עוד שני קהלים עיקריים עצומים למכשירים אלה.

האחד הוא ציבור האנשים המעוניין במידע מסוג זה המאפשר ניהול אקטיבי ומבוסס נתונים לגבי תהליכים מטבולים בגוף הרלוונטיים לטיפוח משטר תזונה ודיאטה מותאמים ובריאים יותר והשני הינו קהל העוסקים בספורט מקצועני וחובבני אשר מעוניינים לשפר את רמת ביצועיהם ע"י ניהול יעיל ונכון יותר של מדד רמת הסוכר בגופם כפי שאפרט בהמשך.

---

לפני שאמשיך הלאה בתיאור והסבר על השימושים השונים במערכות CGM, נראה לי שזה בדיוק המקום לעצור לרגע ולהרחיב במעט על הסוכר, השפעותיו על המערכות השונות בגופנו ועל יחסי הגומלין שלו עם הורמון מיוחד הנקרא אינסולין.

הסוכר כמקור אנרגיה בגוף

ע"מ להתקיים הגוף שלנו צריך לייצר אנרגיה ש'מתדלקת' את תפקוד כלל המערכות הפיזיולוגיות בגוף ובראשן המוח. אנרגיה זו מתקנת, בונה ושומרת על התאים והרקמות ותומכת בפעילויות המאפשרות לנו אינטראקציה עם הסביבה.

הדלק העיקרי המשמש את גופנו בתהליך ייצור האנרגיה הינו גלוקוז – מולקולת חד-סוכר עתירת אנרגיה הזמינה לנו בעיקר תודות למערכת העיכול המפרקת את הפחמימות שאנו אוכלים ובהם מצוי הסוכר במגוון צורותיו המורכבות. פחמימות נמצאות בכמעט כל סוגי המזון שאנו צורכים – מהסוכר הלבן שבממתקים, דרך לחם ומאפים וכלה בפירות ובירקות.

לאחר אותו תהליך פירוק, מועברות היחידות החד-סוכריות ממערכת העיכול לזרם הדם והופכות להיות דלק זמין לשימוש כל התאים. אלא שישנה בעיה גדולה אחת והיא שלריכוז כמות הסוכר בזרם הדם יש השלכות מרחיקות לכת על הגוף.

רמת סוכר גבוהה או נמוכה מדי בדם עשויה להיות קטלנית ולפגוע במערכות רבות ולכן מתקיים בגוף תהליך איזון תמידי באמצעות הורמון הנקרא אינסולין המיוצר בלבלב ומופרש ממנו בכדי לעזור לנו לשמור על טווח רמת סוכר מאוזן בדם.

התפקיד העיקרי של האינסולין הוא לעודד פינוי כמויות עודפות של גלוקוז מזרם הדם והוא עושה זאת ע"י כך שהוא מורה לתאים דוגמת תאי שריר ותאי שומן 'לפתוח את דלתותיהם' ולאגור את הסוכר בתאים עצמם במקום בזרם הדם. עודפים נוספים מפונים ונאגרים גם בכבד לצורך שימוש עתידי.

תאי השריר משתמשים בגלוקוז כמקור לאנרגיה מיידית וכמאגר דלק עתידי ואילו תאי שומן מאחסנים את הסוכר כמאגר לשימוש עתידי פוטנציאלי ע"י המרתו באמצעות חומצות שומן לטריגליצרידים. מכיוון שתאי השריר מוגבלים בקיבולת המאגר שלהם הרי שרוב הסוכר העודף מאוחסן בתאי השומן מה שכמובן עשוי להגדיל את רמת השומן בגוף במידה ולא יתאפשר להם לפנות אותו בחזרה.

ברגע שרמת הסוכר בדם יורדת וכפועל יוצא יורדת גם רמת האינסולין בדם והוא אינו מופרש יותר, תאי השומן יכולים לשחרר ולהמיר בחזרה שומן לסוכר ולהחזירו למחזור הדם לשמש שוב כדלק זמין. תהליך שאנו נוהגים לכנותו כ'שריפת שומנים'.  לעומת זאת, כל עוד אינסולין ימשיך להיות נוכח בזרם הדם, פעולה זו לא תקרה ומכאן האתגר במציאת האיזון האופטימלי הנדרש לוויסות כמות, סוג ותדירות האוכל שלנו (קלט)  התורמת לעליה ברמת הסוכר והאינסולין, לבין עצימות ותדירות כלל הפעילות הגופנית של גופנו (פלט) הגורמת לצריכת אנרגיה וניצול דלק הסוכר בפועל ולירידה ברמת האינסולין.

---

מהי סכרת? ומי חשוף לחלות בה?

חשיבותו של הורמון האינסולין והשפעתו על תפקודנו היא אדירה וכל פגיעה במנגנון הייצור וההפרשה שלו פוגעת ביכולתם של התאים לספוג גלוקוז כראוי וכתוצאה מכך הגלוקוז ממשיך ומצטבר בדם, מצב הנקרא היפרגליקמיה ועלול להוביל לסוכרת.

מחלת הסוכרת מתאפיינת בחוסר יכולת של הגוף לנצל את הגלוקוז שהוא מקבל במזון, אם מפני שאיבד את יכולתו לייצר יותר אינסולין בשל הפרעה במערכת החיסונית התוקפת את הלבלב, מצב המכונה סוכרת מסוג 1 או מפני מצב הפוך הגורם לגוף לייצר עודף אינסולין ומאפיין סוכרת מסוג 2.

לאנשים עם סוכרת מסוג 1 שאינם יכולים לייצר אינסולין כדי לעזור לשמור על יציבות הסוכר בדם ונאלצים להזריק אותו לעצמם בצורה יזומה, נדרשת יכולת לעקוב מקרוב אחר רמות הגלוקוז בכדי למנוע מהסוכר בדם להגיע לרמות קיצוניות גבוהות או נמוכות מדי המסכנות את חייהם. ללא מערכות CGM, הדרך היחידה לעשות זאת היא להשתמש במד גלוקומטר ולדקור את אצבעותיהם עשרות פעמים ביום. 

אבל גם סוכרת מסוג 2 (עודף כרוני באינסולין) הינה מסוכנת והחשש לחלות בה רלוונטי לגבי כולנו.

אם הגוף נדרש לייצר רמות אינסולין גבוהות באופן עקבי ותדיר, למשל בשל אכילה מרובת פחמימות וסוכר הגורמת לרמות גבוהות של גלוקוז בדם, התאים עשויים במשך הזמן להתחיל ולפתח אדישות להשפעתו וזה גורם לשרשרת מצבים הרסנית: התאים כבר לא פותחים בקלות את דלתם לספוג ולאגור גלוקוז מהדם ולכן הגוף צריך להפריש יותר אינסולין כדי לעשות את אותה עבודה שמצד אחד ממשיכה להחריף את אדישות התאים ומצד שני הימצאות אינסולין בכמות גבוהה בדם חוסמת עוד יותר את יכולת הגוף שלנו לשרוף שומן לצורך אנרגיה. השורה התחתונה היא פגיעה משולבת בכל מערכת המטבוליזם בגוף והסבר ישיר מדוע רמות גבוהות של אינסולין וסוכר מהוות גורם קריטי לעלייה במשקל ולקושי לרדת במשקל.

בשל תרבות אכילה ומשטר דיאטה קלוקל, במיוחד בעולם המערבי ובשילוב של אימוץ אורח חיים לא בריא במיוחד, עמידות לאינסולין הפכה להיות דאגה של ממש מצד ארגוני הבריאות השונים וזאת בגלל יכולתה לגרום למחלות כרוניות רבות במקביל לסכרת כגון מחלות לב, אי פוריות ואלצהיימר. ע"פ ה CDC, ארגון הבריאות האמריקאי, יותר משליש מהמבוגרים בארה"ב סובלים מתסמינים המעידים על קדם סכרת ועד 64% מהם עלולים להמשיך ולפתח סכרת מסוג 2. נתונים אלה אינם שונים בהרבה ממקומות אחרים בעולם.

---

הערך הנוסף של מערכות CGM

המשמעות של כל האמור לעיל והסכנה הכללית לפתח תסמינים העלולים לגרום לסכרת מסוג 2, הופכים את השימוש במערכות ה CGM לרלוונטי לכלל האוכלוסייה ככלי ניטור ומניעה האמור להוביל להתנהלות תזונתית טובה ומותאמת יותר וזאת בשל העובדה שהן מצליחות לספק לנו תובנות לגבי שני פרמטרים חשובים מעבר לידיעת רמת הסוכר עצמה:

1. שונות –  

באופן אידיאלי, אנו רוצים שהגלוקוז בדם יישאר יציב בטווח מסוים מומלץ ויעלה רק מעט לאחר ארוחות. גם על משך וקצב  הירידה עצמו והחזרה לטווח תקין נרצה לשלוט ולקחת בעלות. הרבה פעמים לאחר עליה קיצונית ברמת הסוכר (היפרגלקמיה) מצב שעשוי לגרום לנו להרגיש אנרגטיים בצורה יוצאת דופן או עצבניים במיוחד, הגוף מגזים בתיקון ונוצרת התרסקות (היפוגליקמיה) שגורמת לתוצאה הפוכה של עייפות, ערפול מוחי, דיכאון וחוסר אנרגיה.

מצבים אלה של שונות ותזזית גליקמית גבוהה המעידים על כך שרמת הסוכר בדם עולה ומתרסקת לעתים קרובות אינם אידאליים עבורנו. לא רק שזה עשוי להשפיע על מצב הרוח והאנרגיה, אלא שזה יכול גם להיות בעל השפעות ארוכות טווח. מחקרים מראים ש ה'ספייקים' הללו (עליות וירידות קיצוניות ותוך זמן קצר) עלולים לפגוע ברקמות יותר מאשר מצב של רמות גלוקוז גבוהות אך יציבות. שונות קיצונית בגלוקוז נקשרת כגורם למחלות לב, סוכרת וחוסר תפקוד מטבולי.

2. תגובה למזונות מסוימים –

התגובות שלנו לסוכר בדם למזונות הן אינדיבידואליות ביותר. בעוד שרמת הסוכר בדם שלי עשויה לעלות מעוגייה אך לא מאבטיח, ייתכן שלמישהו אחר תהיה תגובה הפוכה לגמרי. תגובות הגלוקוז שלנו למזון מסוים מושפעת גם מגורמים חיצוניים ונסיבתיים כגון הגנים, הכושר הכללי שלנו, עייפות, שינה, רמת המתח הנפשי ומה עוד אכלנו לאחרונה. בגלל כל הגורמים הללו, קריאת תכולת הפחמימות על תוויות המזון או ניסיון לבנות תפריט תזונה לפי אינדקס גליקמי אינו מספיק כדי לעזור לנו למצוא את התזונה ואורח החיים שיאפשרו לנו לשמור על גלוקוז יציב.

ע"י ניסוי וטעייה, מערכות CGM יכולות לעזור לנו ללמוד על איך בדיוק משפיעים עלינו כ"א מהמזונות שאנו אוכלים וכתוצאה מכך לשלוט בצורה טובה ואקטיבית יותר על הטווח המומלץ של רמות הסוכר ועל הימנעות משונות גלקימית תדירה וגבוהה מדי.

זוהי גם הסיבה המרכזית מדוע מערכות CGM הפכו באחרונה לנושא שיחה חם בקרב קהיליית הספורטאים ובמיוחד אלה העוסקים בספורט סיבולת המתאפיין במאמץ מתמשך לאורך זמן.

---

מערכות CGM לשירות הספורטאי

ידיעה אמפירית ומעמיקה של השפעת סוגי המזון השונים על רמת הסוכר בגופנו עשויה לעזור לספורטאים להגיע למיצוי היכולת ולשיפור ביצועים בשני אספקטים חשובים: התייצבות על 'קו הזינוק' במצב טעינה אנרגטית אופטימלית והתנהלות יעילה במהלך המרוץ עצמו. או בשפה ציורית קצת יותר: להגיע לקו הזינוק עם טנק דלק מלא ובגודל אופטימלי ליעד התחרות והבנה טובה לגבי תוכנית התדלוק האופטימלית לאורך הדרך. מידע זה חשוב לכל ספורטאי אבל קריטי במיוחד לעוסקים בספורט הסיבולת המתאפיין במאמץ ממושך ולאורך זמן.

הסיבה שאין לכך עדיין דף הוראות וספר הפעלה אחיד נובעת בשל העובדה שרמת הגלוקוז בדם מושפעת מאין ספור גורמים פנימיים וחיצוניים בכל עת, הפועלים על כל אחד מאיתנו בצורה שונה. בנוסף לכך, לגוף של כל אחד מאיתנו ישנן דרישות תדלוק ייחודיות מה שאומר שאיננו יכולים פשוט להשתמש באסטרטגיית ותוכנית התדלוק של ספורטאי אחר. עליה להיות מותאמת לנו אישית.

בסיוע טכנולוגיה מתקדמת ולבישה, ספורטאים מודדים כיום אינספור פרמטרים שונים לשיפור ביצועיהם והזמינים להם ללא צורך בביקור במעבדות רפואיות או בביצוע פרוצדורות בדיקה מסובכות: דופק, מהירות, הספק, שינה, לחץ נפשי הם רק חלק מהנתונים המשולבים בבניית תוכניות אימון ייעודיות המותאמות אישית לספורטאי. את הפרמטר הקריטי שהיה חסר עד כה בדמות רמת הגלוקוז בזמן אמת, יכולות כעת לספק מערכות CGM.

באתר חברת SUPERSAPIENCE, אחת מהחברות המציעה פתרון CGM לספורטאים (ראו גם בהמשך) ניתן למצוא דוגמא יפה על השימוש הפוטנציאלי של מערכת כזו לספורטאי מקצועני או חובב. למשל רץ המתאמן למרתון:

בשוטף, טווח רמת הגלוקוז המומלצת עבורו נעה בין ערכים של 90 עד 100 מ"ג לדצ"ל (מיליגרם לדציליטר).  

במשך שלושה ימים לקראת המרוץ הרץ שלנו מתחיל להעמיס גלוקוז כחלק מתהליך הנודע בשם "העמסת פחמימות". כתוצאה של תרגולים רבים לאורך זמן, הוא למד שרמת הסוכר האידאלית עבורו בכדי להגיע במצב תדלוק אופטימלי לקו זינוק של ריצת מרתון הינה סביב ה-105 מ"ג לדצ"ל.  עם מערכת CGM המספקת לו נראות ישירה לרמות הגלוקוז שלו, זה כבר לא משחק ניחושים עבורו באם הוא "מועמס" כמו שצריך לרגע הנדרש.

גם סוג הארוחה שהוא אוכל בבוקר המרוץ עצמו ובסמוך לשעת ההזנקה הינה קריטית.

נניח שהוא מתעורר באותו בוקר עם רמת גלוקוז בדם של 105 מ"ג לדצ"ל ואז הוא מתיישב לאכול ארוחה ממותקת במיוחד ועשירה בפחמימות. רמת הגלוקוז שלו תגבר ותפעיל כתגובה את המנגנון הטבעי של הגוף הפועל להורידה. תהליך שעשוי להוביל לוויסות יתר על המידה והורדה בפועל של רמת הסוכר אל מתחת ל 105 מ"ג לדצ"ל שאיתה הוא התחיל את הבוקר ושעמה שאף להתייצב על קו הזינוק.

אבל אם כתוצאה מתהליך ממושך של שימוש במערכת ה CGM שבו בחן בצורת ניסוי וטעייה את השפעתם של מזונות שונים על גופו, יש לו ידע מדויק לגבי איך הגוף שלו מגיב לסוגי מזון שונים, אזי הוא יכול לאכול ארוחה מדויקת שתספק לו עלייה יציבה ולאורך זמן של גלוקוז, תוך שמירה על טווח התדלוק האופטימלי.

אבל התייצבות על קו הזינוק במצב אופטימלי של דלק הינה רק חלק מהסיפור. גם להתנהלות תוך כדי המרוץ הארוך יש חשיבות רבה.

כדי לשמור על רמת ביצועים גבוהה עבורה הוא התאמן כה קשה, הוא חייב לנהל את צרכי האנרגיה במרוץ כדי לשמור על מאגר דלק זמין ולוודא שאינו מתרוקן. ההשלכות של רמות גלוקוז מופחתות הינן הידרדרות בביצועים ובמערכות פיזיולוגיות רבות. החל מפגיעה בכושר השיפוט, אובדן כוח ומהירות וכלה בירידה כללית באנרגיה.

נניח שהרץ שלנו יכול לשמור במהלך המרתון על ביצועי שיא מבחינתו ברמות סוכר של בין 110 ל-120 מ"ג לדצ"ל. זהו אזור הגלוקוז האופטימלי שלו למרתון. עם היכולת לבצע התאמות בזמן אמת המבוססות על קריאת נתונים אותם הוא רואה בשעונו תוך כדי הריצה עצמה, יש לו כלים לנסות ולשמור על הגלוקוז בטווח האופטימלי הזה לכל אורך המרוץ ובכך לשמור על רמת דלק מספקת המסייעת לו לשמור על ביצועי שיא. בזכות השימוש במערכות ה CGM במהלך אימונים ותרגול, יש לו את הידע לעשות זאת מפני שהוא יודע בדיוק אילו מקורות מזון וחטיפי אנרגיה ספציפיים עובדים הכי טוב עבורו מבחינת השפעתם על רמת הסוכר והזמן והמשך שלוקח להם לפעול. זה מידע קריטי עבורו שתורם לשיפור ביצועיו בזמן התחרות וכפועל יוצא מביא אותו מהר יותר לקו הסיום.

---

ארגון ה UCI מודאג

היתרונות לספורטאי הגלומים בשימוש מערכת CGM הם כנראה בעלי פוטנציאל כה גדול, עד כי הצליחו לעורר דאגה של ממש אצל מנהלי ה UCI, ארגון האופניים הבינלאומי, שאסר עד להודעה חדשה על שימוש בחיישנים אלה וכל חיישנים אחרים המתיימרים לספר ערכים מטבוליים כאלה ואחרים, במרוצי אופניים.

בין נימוקיו של הארגון נמנו חששות מיצירת אי שוויון כלכלי ופגיעה ברוכבים צעירים שאינם ממומנים ואינם יכולים להרשות לעצמם את הטכנולוגיה כמו גם חשש אמיתי מפגיעה בערך הספורטיבי של התחרות ויצירת רוכבים 'רובוטים' ומתוכנתים. כנראה ש ה UCI מעדיף שהרוכבים יגיעו לתחילת הטיפס של הסלטביו כשהם לא יודעים מה מצב טנק הדלק שלהם מה שכמובן מעלה את אחוז ההפתעות והדרמות הצפויות.

העובדה שמערכות CGM אסורות לשימוש במירוצי רכיבה אינה פוסלת את השימוש בהם בשוטף ובאימונים ואכן יותר ויותר קבוצות ורוכבים מקצוענים מאמצים טכנולוגיה זו ומשלבים אותה בשגרת אימוניהם.

---

אז מי הן השחקניות הראשיות בתחום חיישני ה CGM?

מערכות CGM הינן מכשירים רפואיים המוגדרים כ  Class II בארצות הברית, ומחייבים מרשם של רופא בעוד שבמדינות אחרות באירופה, אוסטרליה, ישראל וקנדה הינם זמינים ללא מרשם.

ישנן כ 4 חברות רפואיות המייצרות מערכות CGM ונחשבות כמובילות בשוק זה.

DEXCOM –

DEXCOM שבסיסה בסן דייגו ארה"ב נחשבת כחלוצה בתחום מערכות ה CGM והייתה הראשונה לייצר חיישן מסוג זה עוד בשנת 2006. הגרסה האחרונה והנוכחית שלה נקראת G6 והיא מתאפיינת ברמת דיוק גבוהה ובכך שהחיישן מגיע "מכויל במפעל" ללא צורך בפעולות כיול יזומות מצד המשתמשים ע"י בדיקת סוכר באצבע.

• המוצר של DEXCOM מאושר ע"י ה FDA האמריקאי לשימוש בטוח גם בילדים החל מגיל שנתיים.
• תוקף השימוש של חיישן מדגם G6 הינו 10 ימים והוא מומלץ לענידה על הבטן. המשדר הינו נפרד ונצמד חיצונית לחיישן. את המשדר יש להחליף כל 90 יום.
• המשדר משתמש בקישוריות בלוטות' כדי 'לדבר' עם אפליקציית Dexcom G6 לנייד עבור מכשירי iOS ואנדרואיד כאחד, כמו גם Apple Watch, Garmin ומכשירים אחרים, כולל משאבות אינסולין ייעודיות.
• המערכת מציעה התראות הניתנות להתאמה אישית, תאימות לתוכנות ואפליקציית הסמארטפון של דקסקום המאפשרת גם לשתף בקלות את הנתונים עם עד 10 עוקבים (שיכולים לכלול את הרופא, מטפל או בני משפחה). בנוסף קיימת גם אינטגרציה קולית באמצעות טכנולוגיית Siri של אפל.
• בימים אלה ממש אמורה החברה להוציא לשוק את ה G7 המתקדם יותר.

הערכת עלות לשנה ללא השתתפות ביטוח רפואי הינה כ $6,000 לשנה, או $500 לחודש. לפי החישוב הבא:

• סך של 300 $ עבור משדר (כל אחד מהם מחזיק כ 90 יום, אז נדרשים כ 4 משדרים בשנה)
• סך של 400 $ עבור קופסה של 3 חיישני Dexcom G6 (כל חיישן אמור להחזיק מעמד עד 10 ימים כך שיידרשו כ 12 קופסאות כאלו בשנה).

ABBOTT –

אבוט הינה יצרנית טכנולוגיה רפואית ותיקה בתחום הסוכרת אבל לשוק מערכות ה CGM נכנסה רק בעשור האחרון עם מערכת הנקראת FreeStyle Libre Flash  הזמין בחו"ל מאז 2014 וקיבל את אישור ה FDA ב-2017.

• הגרסה האחרונה של המוצר הינה ה FreeStyle Libre 2 ובימים אלה ממש החברה החלה משווקת את הדור השלישי ה Libre 3.
• החיישן של ABBOTT נחשב כקטן במיוחד וניתן לסרוק אותו דרך בגדים. המשדר משולב כחלק אינטגרלי בחיישן עצמו.
• החיישן מגיע כשהוא מכויל במפעל, כך שהוא אינו זקוק לכיול ומאושר לשימוש למשך 14 יום.
• ניתן לקרוא ולנתח את הנתונים במקלט ייעודי או בסמארטפון באמצעות אפליקציית LibreLink של Abbott המציעה שיתוף נתונים מרחוק עם עד 20 אנשים.
• ה-Libre מאושר על ידי ה-FDA לגילאי 4 שנים ומעלה.

הערכת עלות לשנה ללא השתתפות ביטוח רפואי הינה כ $1,825 לשנה, או $152 לחודש. לפי החישוב הבא:

• כ $70 לחיישן המיועד לשימוש של 14 יום. נדרשים כ 26 חיישנים בשנה.

MEDTRONIC –

מדטרוניק ידועה גם בפיתוח משאבות אינסולין לחולי סכרת. בעבר ניתן היה לקנות את ה CGM מתוצרתה (Guardian) רק במשולב עם המשאבה, אך מ 2018 ובגרסאתו החדשה (Guardian Connect), הוא ניתן לרכישה כפתרון עצמאי.

• המערכת כוללת חיישן קטן שניתן לענוד על הזרוע העליונה או הבטן עד 7 ימים ומשדר בלוטות' ששולח קריאות גלוקוז לאפליקציית טלפון סלולרי כל 5 דקות.
• החברה טוענת כי גולת הכותרת של המוצר היא ביכולתו לחזות מראש לאן מועדת רמת הגלוזקוז ולהתריע למשתמשים על חריגות צפויות בטווח של בין 10 ל-60 דקות לפני שרמת הגלוקוז תגיע לקיצונות מסוכנת ובכך להימנע מאירועים מסכני חיים.
• ה  Guardian Connect מאושר על ידי ה FDA למשתמשים בגילאי 14 עד 75 ובגרסאתו המשולבת עם משאבת אינסולין של MEDTRONIC הינו מאושר לשימוש בילדים צעירים אף יותר.

הערכת עלות לשנה ללא השתתפות ביטוח רפואי הינה כ $4,760 לשנה, או $397 לחודש. לפי החישוב הבא:

• כ $620 עבור משדר אחד (עם אחריות ל-12 חודשים)
• כ $345 עבור חבילה של 5 חיישנים שלכל אחד תקופת שימוש של 7 ימים.

SENSEONICS –

בניגוד לשאר מערכות ה CGM המערכת של SENSEONICS הנקראת Eversense בנויה על חיישן המושתל מתחת לעור בזרוע העליונה.

• היתרון בחיישן זה הינו שיש לו אורך חיים ארוך יותר והינו מאושר לשימוש לתקופה של 90 יום בארה"ב או 180 יום בארה"ב.
• את החיישן יש להחדיר ולהוציא על ידי רופא, המבצע במרפאה חתך כירורגי קטן מתחת לעור.
• משדר שחור ייעודי מוצמד מעל מקום ההחדרה ומוחזק במקומו עם מדבקה מיוחדת.
• יש להוריד את המשדר ולהטעינו מדי יום כ 10 דקות.
• המערכת נראית ונשלטת על ידי אפליקציית סמארטפון iOS או אנדרואיד, המציעה גם מספר דוחות נתונים שניתן לשלוח בקלות לרופא (או לכל אחד) בלחיצת כפתור.

הערכת עלות לשנה ללא השתתפות ביטוח רפואי הינה כ $6,400 לשנה, או $533 לחודש.

---

חברות Well Being נכנסות לתמונה

לא לקח הרבה זמן לאותן חברות יצרניות להבין כי באם רצונן לחדור לשווקים נוספים ושימושים כלליים יותר עליהן לפתח שותפויות עם חברות שונות מתחום ה Well Being והספורט. שתי הסיבות העיקריות לכך הן:

• שינוי ייעודו העיקרי של המוצר משימוש מובהק לחולי סכרת ל- שיווקו כמוצר לשיפור "איכות חיים", מאפשר לנסות לקבל הקלות מסוימות באישורי FDA ושאר רגולציות מה שיקל למכור אותו 'כמוצר מעל המדף' ללא צורך במרשמי רופא.
• הצדקה להוזלת מחיר – כפי שיכולתם להתרשם, מחירם של מערכות CGM אינו זול ואין ספק שע"מ לחדור ולכבוש שווקים נוספים נידרשת הוזלת מחיר רצינית. כיום נהנות היצרניות מהיכולת לגבות מחיר יחסית גבוה בשל קהל לקוחות שבוי הזוכה לסבסוד מצד חברות ביטוח הבריאות. שיתופי פעולה ומכירת המוצר דרך חברות צד שלישי מאפשר ליצרניות 'לארוז' את מערכת ה CGM כמוצר נגזרת (subset) ולמכרו בתנאים שונים ובכך לא להיגרר להוזלת מחירים רבתי.

כתוצאה מכך קמו היום לא מעט חברות להן פלטפורמה אפליקטיבית בתחום ה Well Being אשר פיתחו ממשק מיוחד ומוכרות את חיישן ה CGM כחלק מאפליקציה זו. יש הרבה תחומי חפיפה בין האפליקציות הללו ואפילו בינן לבין האפליקציות של היצרניות עצמן, אבל לכל אפליקציה ממשק ותחום מיקוד מעט שונים. למשל ספורט, אורח חיים, תזונה ודיאטה וכדומה.

השמות המוכרים היום בתחום הינם (יש כמובן נוספים):

SUPERSAPIENCES – פועלת כרגע באנגליה, אירלנד, צרפת, איטליה, שוויץ, אוסטריה, לוקסנבורג וגרמניה –  אין לה עדיין אישור לפעול בארה"ב.

LEVELS – פועלת כרגע רק בארה"ב ונדרש מרשם רופא.

NUTRISENSE – פועלת כרגע רק בארה"ב וטוענת שהיא דואגת למרשם (כחלק מהמחיר) עבור הלקוח ובאמצעות רופא שלהם.

VERI – חברה שבסיסה בפינלנד, פועלת כרגע במדינות EU, אנגליה, שוויץ, איסלנד נורווגיה וארה"ב. בכל המדינות לא נדרש מרשם. בארה"ב החברה דואגת למרשם (כחלק מהמחיר) עבור הלקוח באמצעות רופא שלהם.

JANUARY.AI – פועלת בארה"ב.

כמה דברים מעניינים על החברות הללו:

1. מתוך הרשימה לעיל, האפליקציה שבנויה ופונה באופן מובהק לספורטאים הינה של SUPERSAPIENCES. ביו היתר יש לה ממשק אוטומטי לפלטפורמות TrainingPeaks ו Apple Health לאלה שמשתמשים בשעוני אפל, המאפשרת לייבא ולהציג את פעילויות האימון שלכם בקורולוציה לצד גרף רמת הסוכר בדם וזאת לצורך יצירת תובנות ברורות ומעמיקות יותר. המשמעות היא שעל הגרף המתאר את רמת הסוכר שלכם בטווח זמן מסוים, אתם גם רואים באם ביצעתם פעילות ספורטיבית כלשהי לצד מדדים נוספים דוגמת דופק, הספק ועוד. לאפליקציה יש גם ממשק לשעוני GARMIN מתקדמים לצורך הצגת רמת הסוכר ישירות בשעון ובזמן פעילות.
2. החברה שמצליחה לייצר הכי הרבה "באז" תקשורתי כרגע היא LEVELS. היא משקיעה לא מעט כספים במיתוג ובפרסום דרך ידוענים.
3. חברת NUTRISENSE מצמידה לכם כחלק מהמנוי ולמשך החודש הראשון מומחה/ית לתזונה אשר יעזורו לכם בכל שאלה. המומחים גם יסייעו לכם בשימוש באפליקציה ובתיעוד הפעילויות והמזונות שאתם אוכלים.
4. נכון להיום כל החברות הללו עושות שימוש עם דגמי CGM מסוימים של ABBOTT בלבד. בהתכתבויות שערכתי עמן נמסר לי על ידי כולן שבכוונתן לפתוח את האפליקציה ולאפשר חיבור לדגמי CGM נוספים ובראשם של DEXCOM.
5. הממשק של האפליקציות הללו עם מערכת ה CGM הספציפית שהן תומכות בה הוא ממשק סגור. לא תוכלו לרכוש חיישן CGM בעצמכם ולחברו לאפליקציה. החיישנים צריכים להירכש דרך החברה. ממשק סגור אומר גם שבמידה ויצרנית ה CGM מוציאה גרסה חדשה יותר לחיישן עם פונקציונליות ויכולות מתקדמות יותר, הוא לא בהכרח ייתמך אוטומטית ע"י האפליקציה.
6. לא ניתן להוריד ולהשתמש באפליקציה במדינה בה היא אינה פועלת. בישראל כרגע לא ניתן להשתמש באפליקציות של אף אחת מהחברות האלה. אך כן ניתן לרכוש חיישני CGM ישירות מהיצרניות ולעשות שימוש באפליקציות הייעודיות שלהן.
7. המודל העסקי של כל חברות האפליקציה הוא דמי שימוש שוטפים המשולמים כנגד קבלת ערכות חיישנים נוספות.

---

גם חברות טכנולוגיה רוצות חלק

מעבר לחברות שציינתי לעיל גם ענקיות הטכנולוגיה ובמיוחד חברות להן מוצרי חישה לבישים בדגש על שעוני ספורט חכמים לוטשות עיניים לתחום זה. חברות כגון GARMIN, APPLE, GOOGLE, AMAZON ואחרות מחפשות דרכים לשלב מדדי רמת סוכר בפלטפורמות שלהן.

כרגע השילוב היותר טריוואלי מבחינתם הוא יצירת שיתופי פעולה ופיתוח API שיאפשרו את הצגת הנתונים המתקבלים מחיישני ה CGM בזמן אמת כמו גם את היכולת להקליט ולשמור נתונים אלה כחלק אינטגרלי מקובץ האימון ובדומה לשאר המדדים דוגמת דופק.

בעתיד, לא מן הנמנע שחברות כמו אפל ואחרות יחליטו לפתח ולמכור בעצמם חיישן CGM. קרוב לוודאי כחיישן המולבש על השעון החכם כחלק אינטגרלי ממנו. אם יש משהו שלא חסר לחברות האלה זה כסף ומשאבי פיתוח ולא פעם צצות ידיעות על כך שחברה זו אחרת משקיעה בחברות סטארטאפ המחפשות דרכים שונות ומשונות לייצר סנסורים המסוגלים למדוד בצורה מדויקת את רמת הגלוקוז בדם ומטובליטים אחרים ובצורות שאינן חודרניות.

לחברת GARMIN יש כיום תוכנית שיתוף פעולה עם DEXCOM שנועדה לפתח אפליקצית ICQ המאפשרת ממשק שמציג ושומר את הנתונים הנקלטים מהסנסור G6 (ובקרוב מה G7). יכולת כזו גם קיימת מול אפליקציית SUPERSAPIANCES העושה שימוש בחיישן של ABBOTT.

חברת APPLE מצידה משקיעה גם היא משאבים לשלב את רמת הסוכר בדם כחלק מפלטפורמת ה HEALTH הכללית שלה וכך גם כל שאר החברות בתחום הפועלות במרץ לייצר ממשקים מאין אלה.

חשוב לציין שכרגע בגלל ממשק ו API מוגבלים מאוד מצד מערכות ה CGM עצמן שפותחו במקור כמוצר רפואי, חייבים להשתמש בטלפון החכם כמתווך בין החיישן לשעונים – מה שהופך את העניין לקצת פחות נוח ומחייב אותכם לסחוב את הטלפון עמכם לכל מקום. לספורטאים זה לא תמיד מתאפשר בתחרויות עצמן.

---

אני לא חולה סוכרת אבל השתכנעתי ואני רוצה מערכת CGM, איך בעצם משתמשים בזה?

חשוב להבין שמעבר מלדעת מהי רמת הסוכר שלכם ברגע נתון התועלת העיקרית בשימוש בחיישן CMG, לבטח למי שאינו חולה בסכרת, הינו מעצם תהליך הלמידה וההבנה כיצד מזונות מסוימים משפיעים על גופנו. תהליך זו אינו קורה מעצמו ודורש זמן ממושך של ניסוי וטעייה, רישום, תעוד וחקירה עצמית.

בין היתר אנחנו נשאף לברר ולהבין טוב יותר –

• כיצד משפיע כל מזון ו/או חטיף אנרגיה רלוונטי על רמת הסוכר שלנו?
• האם הוא גורם לנו לעלייה ברמת הסוכר?
• למשך כמה זמן?
• בתוך כמה זמן הוא מתחיל להשפיע?
• מה קורה כאשר אנחנו משלבים מספר מזונות?
• מה קורה לרמת הסוכר בקורולציה לפעילויות שונות שאנחנו עושים כגון פעילות ספורטיבית כלשהי? שינה? מתח נפשי?
• מה קורה לרמת הסוכר שלנו לאחר פעילות מאומצת בשלב ה Recovery?
• מהי השונות הגלוקימית שלנו לאורך היום? האם היא תזזית או בתוך הטווח הנדרש?
• ועוד

ככל שהאפליקציה עימה נעבוד נוחה יותר ותואמת למיקוד הספציפי אותו אנחנו מחפשים, כך יהיה לנו מצד אחד קל יותר לתעד את המזונות שאנו אוכלים והפעילויות שאנחנו מבצעים ומצד שני להפיק מהם תובנות שימושיות שיהפכו את קריאת מונה החיישן למידע שימושי.

היות ולמרביתנו אין צוות של תזונאים ומדענים שיעבדו מידע זה ויגבשו עבורנו תוכנית המלצות, כל העבודה הזו נופלת על כתפינו וזה דורש זמן התעסקות לא מועט שחייבים להביא אותו בחשבון. טווח הזמן המינימלי שיעזור לכם ללמוד ולהפיק תובנות משמעותיות על עצמכם הינו כחודשיים שלושה של שימוש אינטנסיבי עם המכשיר.

בעלות הנוכחית של מערכות CGM מדובר על השקעה של כמה מאות דולרים לתקופה של כ 3 חודשים ולמרות המחיר הגבוה הפידבק שמתקבל מצד מרבית האנשים שהשתמשו במוצר למשך תקופה זו הינו שזו השקעה שבהחלט שכרה בצידה.

כמובן שאם כיסכם מספיק עמוק ומאפשר לכם שימוש ממושך יותר הרי שתוכלו להמשיך ולהעמיק את הידע והניסוי שלכם לגבי מזונות שונים והשפעתם על גופכם כמו גם להשתמש במדד רמת הסוכר כאינדיקטור חשוב בכל האימונים והמירוצים שלכם בזמן אמת.

---

מה צופן העתיד?

אין ספק שסנסורים עתידיים יהיו ככל הנראה אף קטנים יותר,  נוחים יותר לשימוש ויחזיקו מעמד זמן רב יותר. לא מעט כספים מושקעים כיום למצוא דרכים נוספות למדוד גלוקוז שלא בצורה חודרנית וכמות חברות הסטארטאפ הפועלות בתחום הוא גדול כולל חברות בישראל. גלוקוז הוא אינו המדד היחידי בתחום חילוף חומרים ולכן מן הסתם ישולבו חיישנים נוספים הקשורים לתהליכי מטבוליזים בגוף.

בתחום האפליקטיבי יש לצפות לשיפור של תהליך התעוד והלמידה בדמות בינה מלאכותית, יכולת קטלוג ורישום אוטומטים של המזונות שאכלנו בעזרת צילום בלבד ועוד.

בתחום הפרקטי של שימוש ממוקד לספורט נצטרך לראות שיפורים טקטיים דוגמת:

• היכולת לקשר בין החיישן לשעון הספורט ללא שימוש בטלפון הנייד.
• פיתוח אפליקציות מתקדמות בשעון הספורט עצמו המאפשרות התראות חכמות.
• פתיחות ויכולת של ספק האפליקציה להתממשק עם מגוון חיישנים של יצרנים שונים לפי בחירת המשתמש.
• עבור טריאתלטים ושחיינים – יכולת להשתמש בחיישן גם במים. כיום כל החברות מתירות להתרחץ עם החיישן ולשחות במים לא עמוקים עד ל 30 דקות. מה שאומר שלשחיינים למרחקים ארוכים השימוש באימונים ובתחרויות עצמם אינו רלוונטי.

• ירידה במחיר שתאפשר שימוש בנסנסור לתקופות ארוכות יותר, בשאיפה לתמיד.

---

לסיכום

ניטור רציף של גלוקוז יכול לשפר את איכות החיים של כל אדם, בין אם יש לו סוכרת או לא. גישה לנתונים עקביים ומדויקים על רמת הסוכר בדם שלנו יכולה לעזור לנו לבצע בחירות תזונה ואורח חיים מושכלות ובריאות שיובילו לאריכות חיים וברווחה גבוהה יותר. הקונצנזוס מצד ספורטאים שהחלו להשתמש במערכות אלה הינו שהן אינסטרומנטליות בהעמקת הידע וההבנה לגבי הגורמים המשפיעים על גופם וכפועל יוצא תורמות לשיפור ביצועיהם הספורטיבים.

---

הירשמו לאתר וקבלו עדכונים בדבר תוכן חדש ישירות לאימייל שלכם

---

אולי יעניין אותכם גם: