מגיע הביתה מהעבודה עם מוטיבציה לעלות על הטריינר ולהרביץ אימון חזק.
ניגש לטריינר ומגלה שהאישה רכבה עליו אתמול והשאירה את האופניים שלה מחוברים.
לא מבין איך היא יכולה לעשות אימון על הטריינר כשהמשטח (שטיח) עקום ולא מיושר בקו אחד עם המרצפות? מי רוכב ככה?
גורר את השטיח עם הטריינר ומיישר אותו.
מוריד את האופניים שלה מהטריינר.
מקלל 3 דקות שלמות ששוב לא החלפתי בגדים לפני ולכלכתי הכל בגריז מהשרשרת.
מקרצף את המכנסיים באמבטיה עם מגבון לח ללא הצלחה ניכרת…. כפרות. זוג רביעי החודש.
מחליף לבגדי אימון.
מסתכל על המראה ומזדעזע – טוב שהאימון בבית ואף אחד לא רואה אותי. אלוהים אדירים – גופיית תכלת עם מכנס התעמלות משובץ בפס כתום?… חוש האופנה שלי מדרדר.
חוזר לטריינר ומחפש את האופניים שלי…פאק! הם בכלל למטה במחסן.
הולך לחפש זוג נעליים בשביל להביא אותם.
יורד למחסן.
המחסן נעול. איפה המפתחות?… בכיס של המכנסיים בבית. שכחתי לקחת אותם.
עולה בחזרה. המעלית עוצרת בקומות 2,5,7,8,12 ובקומה שלי.
יורד שוב למחסן.
האופניים בידי ואני בחזרה בדירה. הפעם המעלית עצרה רק בקומה נוספת אחת.
מפרק את הגלגל האחורי.
מקלל את האמ…אמא של השרשרת ששוב נפלה.
מתלבט…מסתכל מסביב…מחפש…לא מוצא סמרטוט…כוס אמו, מחזיר את השרשרת עם הידיים.
מרכיב את האופניים על הטריינר ומנגב את הזיעה מהפנים עם הידים.
הילדה רואה אותי ושואלת אם התחפשתי לאינדיאני? כל הפנים שחורות.
הולך לאמבטיה להתנקות. בקושי יורד משהו. חייב להחליף את סוג הגריז שאני משתמש בו למשהו יותר ידידותי לסביבה.
הולך למלא בקבוק מים קרים וחושב על מה עוד צריך לארגן לפני שאני מתחיל את האימון?… נראה לי שחשבתי על הכל, אני מוכן. חוזר לאופניים.
שכחתי מגבת. הולך להביא. חוזר לאופניים.
שכחתי רצועת דופק. הולך להביא. מקלל את מי שהמציא את חגורות הדופק הקפואות האלה ותוהה אם זה לא רעיון לסטארטאפ גאוני להמציא חגורת דופק עם טמפרטורה קבועה….חוזר לאופניים.
נועל את נעלי הרכיבה.
מדליק את המחשב ומפעיל את האפליקציה.- מתחבט איזה אימון לבחור?
בוחר את הקשה ביותר. שעה וחצי על IF של 95%.
נראה לי קשה מדי. מחליט לשנות לאימון אחר. שעה ורבע על IF של 85%.
על מי אני עובד? מתפשר על אימון של שעה עם IF של 70%.
מתיישב על האופניים ומתחיל לדווש.
כלום לא קורה…. שכחתי לחבר את הטריינר לחשמל.
יורד מהאופניים ומחבר לחשמל.
מתחיל לדווש.
כלום לא קורה… יורד מהאופניים מבצע ריסטרט למחשב, מנתק את הטריינר מהחשמל, צוחק בלב על כל הסתומים האלה שמחכים 60 שניות לפני שהם מחברים אותו בחזרה לחשמל…מחכה 60 שניות, מחבר בחזרה לחשמל.
עולה בחזרה על האופניים.- מגלה ששכחתי את שעון הרכיבה.- "בשביל מה אתה צריך שעון רכיבה?"אני שואל את עצמי. לא חייבים להקליט ולהשוות בכל אימון את הוואטים, בוא נתחיל לרכוב ונסיים עם זה כבר.
יורד מהאופניים להביא בכל זאת את שעון הרכיבה.
חוזר לאופניים ומתחיל לדווש.
מגלה ששכחתי להדליק את המאוורר…. אבל נזכר לשמחתי שבדיוק בשביל זה השקעתי בלחבר אותו ל'שקע חכם' שאני יכול להדליק ולכבות מהטלפון הנייד מבלי לרדת מהאופניים… רק איפה לעזאזל שמתי את הטלפון הנייד?… על המזנון בקצה השני של החדר.
יורד מהאופניים להביא את הטלפון ומדליק את המאוורר.
שעה ורבע מאז שהתחלתי בסידורים והכנות, סוף סוף נראה שהכל עובד. יאללה בוא ניתן עבודה 60 דקות כמו שצריך.
אשתי צועקת לי מהחדר הסמוך שיש לי 15 דקות לסיים כי קבענו לצאת עם זוג חברים.
כוס אמ@ק
כשעלתה הכתבה לעיל הוא צד את עינו של עורך המגזין Zwift Insider והוא ביקש אישור לפרסמו. כך יצא שהפוסט הזה זכה גם לתרגום לאנגלית. ללמדכם שחווית הרכיבה על הטריינר אינה תחומה בגבולות ומשותפת לכולם…
גאוני! איך זה שאני היחידה שמגיבה על פוסט חוצה יבשות קורע שכזה?!
ידוע שטריאתלטים צריכים לקבל תואר בלוגיסטיקה וניהול לאור כל מה שתארת עכשיו ועוד.
בן זוגי צוחק עליי שאני כל היום מארגנת תיקים. פורקת ואורזת כבר על אוטומט.
גאון
בכלל חייב לציין שאני תמיד נהנה לקרוא את הדברים שאתה מפרסם!
תודה.