בלוג

אני מקבל לא מעט שאלות על ההבדל בין 'טריינר חכם' לבין 'טריינר טיפש' והאם יש דרך כלשהי להפוך טריינר 'טיפש' ל 'חכם'. חלק מהבלבול נובע מהאבולוציה שעולם הטריינרים עבר בשנים האחרונות ומהשימוש המטעה שחלק מהיצרנים עושים עם המילה 'חכם'.

אז ראשית בואו ננסה לעשות קצת סדר בדברים: כל הטרינריים, הרולרים והאופניים הנייחים הם מכשירים המסוגלים לייצר התנגדות כלשהי להספק שמייצר הרוכב. השוני ביניהם מתבטא כמובן במנגנון, בצורה, בטיב ובאיכות שבה הם מייצרים התנגדות זו. במקביל לכך, המכשירים הללו נמדדים גם בדרגת ה-'חוכמה' שלהם שנהוג לסווגה ל 3 קבוצות עיקריות:

א. 'חכמים' ואינטראקטיביים

בקבוצה זו נמצאים המכשירים ש:

• יודעים למדוד ולשדר את הוואטים של הרוכב באנט+ ו/או בלוטות
• יודעים לשנות ולהפעיל התנגדות דינמית ע"פ פקודה של גורם צד שלישי – דוגמת אפליקציית אימון. נהוג לכנות תכונה זו השם 'אינטראקטיביות'.

ב. 'חכמים' ולא אינטראקטיביים

בקבוצה זו נמצאים המכשירים ש:

• יודעים למדוד ולשדר את הוואטים של הרוכב באנט+ ו/או בלוטות
• אינם יודעים לשנות ולהפעיל התנגדות דינמית ע"פ פקודה של גורם צד שלישי – דוגמת אפליקציית אימון.

ג. לא 'חכמים' ולא אינטראקטיביים

בקבוצה זו נמצאים המכשירים ש:

• אינם יודעים למדוד ולשדר את הוואטים של הרוכב באנט+ ו/או בלוטות
• אינם יודעים לשנות ולהפעיל התנגדות דינמית ע"פ פקודה של גורם צד שלישי – דוגמת אפליקציית אימון.

הבלבול העיקרי הוא שהרבה מאוד יצרנים משתמשים בשם 'חכם' (SMART) גם עבור דגמים שלהם השייכים לקבוצה ב' ולא רק ל-א'.

מה אנחנו 'מפסידים' כשהמכשיר אינו אינטראקטיבי (כלומר שייך לקבוצה ב' או ג')?

כיום רוב אפליקציות האימון מציעות מגוון של רכיבות מסלולים וירטואליים ו/או אמיתיים כמו גם אימונים מובנים בהם נדרש לרכוב ולעמוד ביעד וואט מסוים. מכשירים אינטראקטיביים מסוגלים לקבל מהאפליקציה את שיפוע המסלול ולהתאים את ההתנגדות הנדרשת בקורלציה לשיפוע זה. בצורה זו הם מקנים לרוכב חווית רכיבה המדמה את שינויי המסלול והקושי הנדרש בשל כך. כמו-כן, באימונים מובנים מכשירים אינטראקטיביים יודעים לעבוד במוד שנקרא ERG (לחצו על הלינק להסבר), שבו הם אחראים לשמור על יעד הוואט הנדרש בכל אינטרוול ללא קשר לסל"ד ולכוח אשר אתם נמצאים בו. מאין מאמן אוטומטי אשר דואג שתעמדו ביעד האימון הנדרש – מבלי צורך להשתמש ולהחליף הילוכים. את שתי היכולות האלה, תוכלו לקבל רק עם מכשיר אינטראקטיבי (קבוצה א'). עם מכשירים בקטגוריה ב' ו ג' – השימוש באפליקציות אימון הוא בעיקר עם דמיון מודרך – האחריות ליצירת תחושת הרכיבה הנדרשת ו/או עמידה ביעדי האימון היא באחריותכם הבלעדית בהתאם ליכולת של הטריינר להפיק התנגדות ולהילוכים שאתם נמצאים בהם.

מעבר ליכולת לשדר וואטים, האם יש הבדל בין מכשירים בקטגוריה ב' לבין אלה בקטגוריה ג'?

התשובה היא בדרך כלל כן אבל לא בהכרח. לרוב המאפיין הטכני והמנגנון המיושם במכשירים בקטגוריה ב' יהיו טובים יותר מאלה בקטגוריה ג' והמשמעות לכך היא שהם יוכלו לספק לכם: תחושת רכיבה טובה ומנעד התנגדות טוב יותר. הרבה מכך נעוץ בעובדה שאלה מכשירים חדשים יותר על ציר הזמן.

האם יש דרך לשדרג מכשיר ולהקפיץ אותו קטגוריה?

לא ניתן להפוך מכשיר לאינטראקטיבי בשום צורה. אבל לשדרג מכשיר מקבוצה ג' ל – ב' – כלומר לאפשר למכשיר להתחבר לאפליקציית אימון באנט+ ו/או בבלוטות, בהחלט ניתן ע"י שימוש במד וואטים חיצוני ואפילו בסנסור מהירות. כל אפליקציות האימון דורשות כמינימום לדעת מה הוואטים שלנו בזמן האימון ולכן אין זה משנה אם הנתון הזה מגיע ישירות מהמכשיר (טריינר/רולר/אופניים נייחים) או באמצעות מד וואטים חיצוני המותקן לכם על האופניים. במילים אחרות – 'מכשיר מקבוצה ג' + 'מד וואטים' שווה ל- 'מכשיר מקבוצה ב', מבחינת היכולת להתחבר ולעבוד עם אפליקציות אימון. כמובן שחווית ותחושת הרכיבה – תלויות במכשיר עצמו ובמנגנון ההתנגדות המיושם בו. יתרה מזאת, חלק מהאפליקציות מאפשרות לכם להשתמש במד מהירות במקום מד וואטים ע"מ להתחבר אליהן היות והן מיישמות אלגוריתמים שמתרגם את המהירות המתקבלת מהסנסור לוואטים. כמובן ששיטה זו פחות מדויקת ומומלץ יותר לעשות שימוש במד וואטים.

אז בפעם הבאה שאתם קונים טריינר, רולר או אופניים נייחים, שימו לב בראש ובראשונה אם איזה דיפלומה מגיע המכשיר וכמובן לא לשכוח שגם בין טריינרים באותה קטגוריה – יש עוד הבדלים רבים להביא בחשבון (יש חכם ויש גאון…)