כל מה שרציתם לדעת על POD הריצה של STRYD – סקירה

STRYD – כרטיס ביקור

חברת STRYD האמריקאית הינה היצרנית של ה STRYD Foot POD, סנסור ריצה מתקדם המתחבר לשרוכי הנעל ואשר בעזרת חיישנים שונים המותקנים בו מודד ומקליט נתוני הספק (POWER), כמו גם – מהירות, מרחק, גובה ושפע מדדים נוספים כולל כאלו הקשורים ליעילות התנועה הביומכנית שלכם בזמן הריצה.

בזמן האימון, הנתונים הללו יכולים להיות משודרים לצרכי חיווי לשעון הספורט שלכם או לאפליקציה ייעודית בטלפון הנייד במידה ואתם רצים עם אחד כזה. לאחר הריצה כל הנתונים אשר הוקלטו בסנסור מסונכרנים בצורה אוטומטית לפלטפורמה האפליקטיבית של STRYD המאפשרת כלי ניתוח ואנליזה מתקדמים הן בהקשר האימון שבוצע והן בהסתכלות כוללת להיסטוריית הריצה שלכם.

STRYD נחשבת כמובילה בכל הקשור לריצה ע"ב 'הספק' (POWER) ומבין כל המדים והסנסורים השונים הקיימים כיום בשוק, המד מתוצרתה נחשב לטוב ולמדויק ביותר שיש. זהו ללא ספק הפוקוס העיקרי של החברה והיא משקיעה לא מעט כספים ואמצעים שיווקיים ב'חינוך' שוק, פרסום ובפיתוח כלים מבוססי 'הספק' לצרכי אנליזה וחיזוי מתקדמים. כל זאת, בניסיון לשנות את דפוסי האימון בענף ולחולל מהפכה של ממש באימוץ 'הספק' כפרמטר עיקרי לבניית תוכניות אימון וניהול משטר הריצה, בדומה למצב בענף הרכיבה.

מעבר ליכולת למדוד 'הספק', המד של STRYD הינו מדויק ביותר בכל הקשור למדידת מהירות (קצב) ומרחק. חיישן התאוצה המותקן ב POD בשילוב אלגוריתמים חכם הם הסיבה לכך שה POD זוכה להכרה נרחבת מצד המשתמשים שהינו עדיף על כל שעון GPS בהקשר למדידת נתונים ספציפיים אלה היות ואין לו תלות במיקום לווייניים, עננות, איכות התקשורת או כל דבר אחר העשוי לפגוע בטיב ודיוק התוצאות. יש לא מעט אנשים שבוחרים לרכוש ולעשות שימוש ב STRYD רק בשל עובדה זו, גם ללא קשר למדידת ההספק.

המד הנוכחי הוא הדור הרביעי של המוצר שיצא בקיץ 2021 והוא כולל חיישן ייעודי למדידת עוצמת הרוח. נתון זה נחוץ לחישוב מדויק יותר של ההספק והעצימות המושקעים בזמן הריצה והמושפעים בין היתר גם מהתנגדות הרוח.

לפני כשלושה חודשים קיבלתי את ה POD בהשאלה מהיבואן בארץ יריב פרייפלד (STRYD Israel) למטרת סקירה טכנולוגית זו ועד מהרה החלטתי לרכוש אותו כך שאוכל להמשיך ולהתנסות בבדיקתו גם לאורך תקופה ארוכה יותר.

האם העולם עובר לרוץ ע"ב הספק? תלוי את מי שואלים

הספק ריצה, נמדד בוואטים והינו דרך למדוד את התפוקה של ה'עבודה' שאנו מבצעים בזמן הריצה. ה'עבודה' הינה הזזת הגוף שלנו קדימה מנקודה A ל B ובכדי לעשות אותה אנחנו משקיעים כוח (Force) כנגד הקרקע. בהתאם לחוקי הפיזיקה הישנים והטובים של ניוטון, הכוח הזה שמקורו ברגליים שלנו, על כל מערכות השרירים, הגידים והשלד המרכיבים אותן, מייצר כוח נגדי שהוא זה שדוחף ומזיז את גופנו וגורם לנו להתקדם.

Olympic Physics: Can Runners Benefit From Drafting? | Physics, Physics and mathematics, Body diagram

ע"י שימוש במספר נוסחאות ידועות, ניתן לבטא את ה'הספק' כערך המשקף כמה 'כוח' אנחנו משקיעים כנגד הקרקע ובאיזה 'מהירות' אנחנו עושים זאת.

על השימוש והאתגרים במדד ה'הספק' בריצה, כולל יתרונותיו וחסרונותיו אל מול מדדים וספים אחרים מקובלים דוגמת קצב ודופק, כתבתי בהרחבה בלינק להלן ואני מזמין את כל מי שנושא זה מעניין אותו לקרוא על כך.

חשוב לציין כי מדי הספק בריצה, כולל ה POD של STRYD, אינם מודדים הספק אלא מחשבים (ואולי יותר נכון לומר: מעריכים) אותו על סמך נתונים המתקבלים מסנסור תאוצה מתקדם וחיישנים נוספים. הסיבה לכך הינה כי אין אפשרות טכנית למדוד את הכוח המופעל בזמן הריצה בשטח בחוץ ואפילו לא כשאנו רצים על הליכון מסחרי. זאת בניגוד למשל למדידת הספק ברכיבת אופניים בו מודדים את ההספק בעזרת מדי פיתול המותקנים במערכת הדיווש.

המשמעות המעשית לכך הינה שלכל חברה ויצרנית הדרך והנוסחאות משלה לעשות זאת, מה שאומר: מדים שונים, תוצאות שונות לגמרי. או במילים אחרות, אם עשיתם שימוש במד הספק של חברה מסוימת, למשל גרמין ועברתם ל STRYD או vice versa, אין שום משמעות לערכי וספי ההספק אליהם התרגלתם ותצטרכו להתחיל ולבצע את כל המדידות מחדש.

**לדוגמא: 'הספק' כפי שנמדד ע"י סנסור של STRYD (ירוק) לעומת סנסור של GARMIN (סגול) – הבדל של שמים וארץ**

אתגר נוסף בשימוש במדי הספק בריצה הינו מקרים מסוימים בהם הם יתקשו לספק חישוב מדויק. קחו לדוגמא ריצה על פני סוג קרקע שונה במיוחד – אספלט לעומת חול רך. אין ספק שלרוץ במהירות X קבועה על קרקע חולית רכה ידרוש מאיתנו מאמץ הרבה יותר גדול מאשר לרוץ על מסלול אספלט. אין למדי הספק היום, כולל זה של STRYD, את היכולת למדוד ולשקלל פרמטר מסוג זה בנוסחאות החישוב שלהם וזו אינה הדוגמא היחידה.

יחד עם זאת, ההתקדמות הטכנולוגית בחיישני התאוצה כמו גם המשוב החוזר של המידע הנאסף ומעובד בכל ריצה במשך מספר שנים טובות הביא למצב שהמודולים ונוסחאות החישוב מצד כל החברות משתכללים ומשתפרים על ציר הזמן. נכון להיום ובמסגרת המגבלות שציינתי, המד של STRYD נחשב בעיני רבים לטוב, למדויק ו-'למשופשף' ביותר שיש לשוק זה להציע.

מעשית, בריצה במסלולים מישוריים וללא תנאי רוח קיצונית, 'הספק' כמדד לתזמון המהירות והמאמץ אינו שונה במיוחד מהתבססות על מדד 'קצב' ודי שקול בתרומתו לניהול משטר הריצה בזמן אמת. יתרונו הגדול הוא כאשר המסלול הוא אינו מישורי ומשלב בתוכו עליות ו/או בתנאי רוח חזקה. במסלול שכזה באם אנסה לשמור על 'קצב' אחיד קרוב לוודאי שאגיע למצב של תשישות ולא אעמוד במטרה שהצבתי לעצמי וגם אם אנסה לבצע התאמות בזמן אמת, יהיה לי קשה לחשב תוך כדי ריצה מהם השינויים ב'קצב' שאני צריך לעשות כשאני רץ באותם קטעי עליות וירידות. לעומת זאת באם אתזמן את הריצה שלי ע"פ 'הספק' הרי ש'קצב' הריצה שלי ישתנה ויתאים לתוואי הדרך מבלי שאצטרך לחשב אותו ובנוסף אגדיל את סיכויי להימנע ממצב של קריסה אנרגטית שכן לא אחרוג מההספק שהגוף שלי מסוגל לעמוד בו. מן הסתם, בשל העליות, אגיע בתוצאה איטית יותר לקו הסיום, אך אעשה זאת תוך מיקסום היכולות שלי למרחק ולמסלול.

Running Ⓦ Power meter and your training: The intro to the tristar methods — Tristar Athletes — **מקור דיאגרמה: "*Running With Power*" של Jim Vance**

בסופו של דבר, השימוש במד הספק בריצה אמור לאפשר לנו זווית ראיה חדשה ומעניינת על משטר האימונים שאנו מבצעים. ע"י מדידת המאמץ המושקע על ידנו בזמן הריצה, אנו יכולים להרחיב את מאגר הידע שלנו בעולם שלם של נתונים ותובנות בהיבט עומסים, יעילות, עבודה אנרגטית וכושרנו הגופני. מידע זה, בשילוב מדדים נוספים, יכול לסייע לנו בהקטנת הסיכוי לפציעות, בתכנון מדויק וממוקד יותר של האימונים שלנו, בחיזוי וניהול נכון של המאמץ הנדרש בתחרות למרחק מסוים וכאינדיקטור כללי לשינויים בכושרנו הגופני.

ואחרי שסגרנו את הפינה הזו, הגיע הזמן לצלול לפרטים ולהכיר לעומק את ה POD המדובר.

מאפיינים עיקריים

ל POD עצמו יש מראה נאה עם עיצוב המקנה לו סוג של שיק טכנולוגי. הוא טיפה יותר גדול מ POD-ים אחרים בהם נתקלתי בעבר. משקלו עם התופסן הוא כ 7 גרם, משקל זניח שלא מהווה שום מעמסה או אי נוחות בזמן הריצה.

בחלק העליון של ה POD יש נורת חיווי המספקת חיווי ויזואלי בעת קישור ה POD לטלפון או השעון וכן בעת טעינת הבטרייה.

ע"פ STRYD הבטרייה מסוגלת לספק עד כ 20 שעות עבודה רציפות. עבור רוב הרצים זה בהחלט סביר אך לרצי מרחקי אולטרה ארוכים במיוחד, פרק זמן זה עשוי להוות חסם שהם צריכים לתת עליו את הדעת. בשימוש שאני עשיתי ועדיין עושה עם המכשיר, מדובר על צורך בהטענה של פעם בחודש לערך. בהחלט שימושי ונוח ונראה לי שעומד בהצהרת החברה.

ההטענה מתבצעת באמצעות חיבור ה POD לעריסת טעינה מיוחדת המתחברת באמצעות כבל USB לכל מתאם חשמלי או כניסת USB במחשב. הטעינה אמורה לקחת כ 3-4 שעות ממצב של בטרייה ריקה עד למילוי מלא. אני מודה שלא ישבתי עם שעון סטופר לבדוק טענה זו.

מבחינת עמידות למים, STRYD מצהירה על תמיכה בתקן של IP67 וזה אומר שניתן לרוץ איתו בלי בעיה בגשם ואפילו להטביל אותו בעומק מים של עד 1 מטר, אך הייתי נמנע מלרוץ איתו כשהוא שקוע בשלוליות. הסיבה לכך היא שתקן IP67 מדבר על מצב בו המכשיר עמיד ללחץ כאשר הוא שקוע בצורה נייחת בעומק של עד מטר. ריצה בתוך מים (בתנועה) עשויה לייצר לחץ גבוה הרבה יותר על המכשיר.

לב וחוכמת המערכת הינו מד תאוצה חכם מסוג 9-Axis המשלב בתוכו 3 חיישנים:

מד תאוצה – Accelerometer
ג'ירוסקופ – Gyroscope
מגנומטר – Magnetometer

כולם ביחד מאפשרים למדוד את התנועה שלנו במרחב וע"י כך לחשב בצורה מדויקת 'תאוצה'. ע"י שימוש בלא מעט נוסחאות ואלגוריתמיים מתקדמים, STRYD מחשבת בעזרת נתון זה מהו הכוח שאנו מפעילים על הקרקע וכפועל יוצא מהו ההספק.

בגלל שההספק מחושב ולא נמדד, ע"מ למקסם את הדיוק של התוצאה, האלגוריתמים נדרשים לכמה שיותר מידע על משתני הסביבה בה אנו רצים ולכן משולבים ב POD סנסורים נוספים דוגמת ברומטר ומד רוח שמסוגלים למדוד פרמטרים חשובים כגון לחץ אטמוספרי, גובה, עוצמת וכיוון הרוח ועוד.

מד הרוח הוא התוספת האחרונה שנעשתה במכשיר החל מקיץ 2021 וזוהי גרסתו הרביעית של ה POD. תוכלו לזהות את הדגם האחרון ע"פ החור בתחתית הסנסור, אותו יש להשאיר גלוי.

מה מגיע בקופסה?

ה POD מגיע עם:

שני תופסנים לבחירה – בצבע שחור וכתום
עריסת טעינה
כבל USB

איך משתמשים בסנסור?

את התופסן יש למקם באחת מנעלי הריצה מתחת לשרוכים ולחבר אליו את הסנסור, פשוט וקל. למיקום ה POD לאורך השרוכים אין משמעות, רק חשוב לשים לב:

למקם אותו בצורה ישרה יחסית לכף הרגל שלכם ולא לצורת לשון הנעל.
לוודא שהחור בתחתית אינו חסום – זהו הפתח דרכו ה POD מודד את עוצמת הרוח.

ה STRYD נחשב כמדויק ביותר בכל הקשור למדידת קצב/מהירות ונתוני גובה והחברה טוענת שאין שום צורך בפעולות כיול כלשהן, אך במידה והתוצאות שאתם מקבלים בפועל גורמות לכם לחשוב שזה אינו המצב, ישנה פרוצדורת כיול שאתם יכולים לבצע. לשם כך תצטרכו לרוץ על מסלול מדוד כלשהו בהתאם להנחיות להלן.

למרות שתוכלו להשתמש ב STRYD בצורה עצמאית, ללא צורך בקישור כלשהו לשעון ספורט, הרי שעבור רוב האנשים השימוש האידאלי ב POD הוא במשולב עם שעון הספורט או הטלפון הנייד בהם הם עושים שימוש להקלטת פעילות הריצה.

לשם כך, יש לבצע, פעם אחת בלבד, קישור בין ה POD למכשירים אלה באמצעות בלוטות או ANT ובמידה שכך עשיתם – המכשיר יקליט וישדר את מדדי הריצה שלכם ברגע שתלחצו START בשעון/נייד ועד לרגע שתלחצו STOP. ההקלטה ושידור הנתונים במוד זה יתבצעו ללא קשר באם אתם רצים, עומדים או הולכים.

במקביל המכשיר מסוגל לשמור ולהקליט את כל הנתונים בצורה עצמאית ב POD עצמו גם מבלי צורך לעשות שימוש בשעון או טלפון. הזיכרון הפנימי שלו מאפשר לו לאגור כ 9-10 שעות של נתונים. במוד זה ההקלטה מתבצעת ברגע שהסנסור מזהה שקצב הצעדים שלכם עולה על 130 צעדים בשנייה והיא מסתיימת לאחר 4 דקות רציפות בהם סף הקצב ירד מ 130 צעדים לדקה והמכשיר נכנס למצב של שימור בטרייה. את הנתונים הללו ניתן לסנכרן בצורה יזומה לאפליקציה של STRYD בזמנכם הפנוי, באמצעות הטלפון הנייד.

תאימות לשעונים ופלטפורמות אימון

אחת התכונות החזקות של STRYD היא האינטגרציה עם מגוון רחב של שעוני ספורט ואפליקציות. יחד עם זאת, רמת האינטגרציה והשימוש שתוכלו לעשות תלויה כמובן בדגם ובתמיכה הספציפיים של כל יצרן ולכן כדאי לבדוק לפני את התאימות בין המוצרים. את הרשימה המלאה תוכלו למצוא כאן.

ה POD משדר את עצמו כשני סנסורים במקביל:

Foot Pod – המספק נתוני קצב, מרחק ושלל נתונים נוספים הקשורים לתנועת הריצה הביומכנית שלכם.
Power Sensor (מד הספק) – המשדר את נתוני ההספק, בדומה למד הספק באופניים.

ניתן לסווג את הממשק ל 4 רמות אפשריות של שימוש עם השעון:

1. היכולת להציג ולהקליט את מדד 'ההספק' (POWER) – זוהי למעשה גולת הכותרת של השימוש ב STRYD. חלק מהשעונים מאפשרים זאת בצורה ישירה כעוד סוג של שדה נתונים שניתן לבחור במסך , אך יש שעונים (דוגמת GARMIN) שנדרש להוריד לשם כך אפליקציה ייעודית מחנות האפליקציות של השעון (CIQ).

2. היכולת להשתמש ב STRYD כמקור לקצב ומרחק – אידאלי לשימושי Indoor וריצה על הליכונים.

3. היכולת להשתמש ב STRYD כמקור לקצב ומרחק ובמקביל להקליט נתוני GPS – זו אפשרות שנותנת לכם ליהנות משני עולמות גם יחד בזמן ריצה בחוץ: להשתמש בנתוני קצב ומרחק מדויקים יותר הנמדדים ע"י ה STRYD ולא מהשעון ובמקביל לאפשר לשעון שלכם להקליט נתוני GPS בקובץ האימון.

4. היכולת לראות בשעון/אפליקציה את כל שאר המטריקות והמדדים אשר STRYD מספקת בזמן אמת.

פעולת הצימוד של ה POD לשעון וביצוע ההגדרות שנדרשות לשם כך יכולה להיות מסובכת או פשוטה כתלות בדגם השעון שלכם. החדשות הטובות הינן שהפעולה הזו נדרשת לביצוע פעם אחת בלבד וש STRYD מספקת הוראות מדויקות וברורות כיצד יש לבצע זאת, כולל סרטוני הדרכה קצרים.

ברגע שתסנכרנו את השעון שלכם עם פלטפורמת הנתונים עמה אתם עובדים לדוגמא STRAVA, TARININGPEAKS, GARMIN CONNECT ואחרות – תוכלו לראות את הנתונים שהוקלטו ב POD ובמקביל קובץ האימון יסונכרן גם עם הפלטפורמה של STRYD שכן לחברה יש ממשק אוטומטי לכל הפלטפורמות הנפוצות.

המדדים ש STRYD יודע לספק

קצב ומרחק – בכל הבדיקות שביצעתי ה STRYD אכן התגלה כמדויק יותר משעון ה GPS שלי וללא שום פעולת כיול. אהבתי את היכולת להשתמש במדדים אלה במקביל לנתוני ה GPS של השעון, כך שבהסתכלות על נתוני האימון ב GARMIN CONNECT או STRAVA, אני יכול לראות את המסלול על מפה ולדעת שהמרחק ונתוני הקצב הם נכונים ומדויקים.

גובה – גם במדד זה ה STRYD התגלה כמדויק הרבה יותר מהנתון שסיפק שעון ה GPS. אבל בניגוד לקצב ומרחק, אין אפשרות להקליט בשעון את נתוני הגובה של STRYD במקום אלה של השעון ולכן הדרך היחידה לראות את הנתונים היא ע"י הורדה ישירה של ההקלטה מה POD עצמו לאפליקציה של STRYD. יחד עם זאת ולמרות שלא תוכלו לראות את נתוני הגובה מה POD, חישוב ההספק בזמן אמת מסתמך על נתוני הגובה שמספק המכשיר ולא השעון כך שמובטח דיוק טוב יותר.

שימו לב לדוגמא הבאה: אומנם קצת קשה לראות בגלל הרקע השחור, אבל נסו להעזר בחיצים. זו ריצה שבוצעה לאורך שדרת רחוב עירוני הלוך ושוב כאשר נקודת הזינוק והסיום זהות. משמאל נתוני הגובה כפי שנמדדו בשעון גרמין ע"ב GPS, שימו לב להפרש הגבהים בין ההתחלה לסיום. לעומת זאת מצד ימין, נתוני הגובה כפי שנמדדו ב STRYD. מעבר לכך, הריצה בוצעה פחות או יותר בגובה כללי של פני הים – גם לגבי נתון זה ה STRYD מדוייק יותר.

**ריצה בשדרה עירונית: צד ימין – נתוני הגובה מ STRYD, צד שמאל נתוני הגובה משעון GPS**

כוח הספק – כבר ציינתי בהרחבה את האתגרים שבמדידת הספק בריצה. כמו מדי הספק ריצה אחרים, ה STRYD אינו מודד כוח ריצה, אלא מנסה להעריך ולחשב אותו על סמך נתונים אחרים אותם הוא מודד ובראשם תאוצה, גובה, התנגדות הרוח, צל"ד וזמן מגע עם הקרקע. בהתחשב בנסיבות אלה, ה POD התגלה כאמין ועקבי.

Form Power – ע"פ STRYD זה מדד של כוח לא יעיל המושקע על ידנו בריצה ואשר אינו תורם להתקדמותנו או במילים שלהם – "כוח הריצה במקום" המושקע לתנועה אנכית במקום אופקית. מגמת ירידה בערך זה לאורך זמן עבור ריצה במהירות זהה יכולה להצביע על שיפור ביעילות הריצה. לא מצאתי בשום מקום הסבר כיצד נמדד או מחושב ערך זה.

צל"ד (צעדים לדקה) – פשוטו כמשמעו, כמות הצעדים שאתם מבצעים לדקה. הערך האידיאלי הינו כ 170 צעדים לדקה.

זמן מגע קרקע – כמה זמן כל רגל מבלה על הקרקע. הדעה הרווחת היא שערך נמוך יותר מצביע על יעילות טובה בתנועת הריצה שלנו.

תנודה אנכית – ע"פ STRYD מדובר במדידה של התנועה האנכית של מרכז כובד גופנו בזמן הריצה. אני מתקשה לראות כיצד ה POD הממוקם בנעל מצליח למדוד נתון זה ולכן ההשערה שלי שמדובר בחישוב מתמטי כלשהו ולא במדידה בפועל. ערך גבוה מדי פירושו בזבוז כוח עבור תנועה מעלה מטה שאינה מקדמת אותנו קדימה.

Leg Spring Stiffness (LSS) – קשיחות רגליים. אחד הדברים העיקריים המשפיעים על מדד זה הוא היכולת לנצל את האנרגיה האלסטית המופקת ע"י השרירים והגידים שלנו בזמן ריצה. דמיינו את הרגליים שלכם כזוג קפיצים. בכל תנועה שאתם מבצעים הקפיצים הללו נדרכים ונמתחים ומייצרים אנרגיה חינמית שיכולה לסייע לנו רבות. ריצה לא יעילה פירושה שהקפיצים הללו אינם נדרכים ונמתחים במלוא הפוטנציאל שלהם ובהכרח גורמים לנו לעבוד קשה יותר. ככל שערך זה גבוה יותר כך אנחנו נהנים מתוספת כוח גבוהה יותר.

כוח הרוח (Air Power) – כוח ההתנגדות של הרוח כפי שנמדד ע"י הסנסור.

אורך הצעד – אורך צעד הריצה שלכם.

STRYD גם יודעת להתחשב בנתוני הטמפרטורה והלחות בהם בוצע האימון אך הללו אינם נמדדים ע"י ה POD אלא נלקחים מספקי חיזוי מקומיים באמצעות הטלפון הנייד. בשלב אנליזת נתוני הריצה שלכם, תוכלו לקבל סטטיסטיקה ממוצעת לגבי תנאי האקלים אליהם אתם מורגלים. כאשר תרצו להתאמן ו/או לנהל מירוץ באמצעות הספק בתנאי טמפרטורה השונים משמעותית, תוכלו להזין לאפליקציה ובשעון את מידת הטמפרטורה והלחות ו STRYD תדע לבצע את ההתאמות הנדרשות ברמת העצימות המומלצת של האימון.

לרוץ עם STRYD כמד הספק

השימוש ביכולות ה STRYD כמד הספק תלוי כבר בטעם האישי של כ"א. יש כאלו שריצה ע"פ 'הספק' הופך עבורם לאורים ותומים בכל מה שקשור לניהול תוכניות ועצימות האימונים, בניית טווחי האימון (Zones) כנגזרת מסף ההספק שלהם וניהול קצב הריצה בעת אימון או תחרות. לעומתם יש כאלה שרואים בהספק כעוד מדד אינפורמטיבי ושימושי בארגז הכלים, אבל לבטח לא היחיד ולכן הם משתמשים בו בצורה סלקטיבית לצד מדדים נוספים כגון קצב, דופק ו/או תחושה. לרוב, עיקר השימוש עבורם יהיה במקומות בהם יתרונותיו מובהקים יותר דוגמת ריצות במסלולים שאינם שטוחים או באימוני אינטרוולים עצימים. וכמובן שיש את אלה שלא מוצאים שום ערך נוסף במדד זה והשימוש שהם עושים ב STRYD הוא בשל שאר המדדים והאינפורמציה שהוא מספק בדגש על מדידת קצב ומרחק מדויקים.

לאחר כ 3-4 חודשים של שימוש ב POD, אני אישית התמכרתי. נכון, קשה עדיין להתנתק מניהול הריצה ע"פ קצב. אין מה לעשות, כשאני שומע את השעון מדווח לי זמן LAP של ק"מ ב 04:55 דקות, מאוד ברורה לי ההשלכה לגבי המאמץ שאני מבצע ואם אני כרגע רץ מהר או לאט ביחס ליכולת שלי. אבל עם הזמן והרבה תרגולת כמו גם משמעת עצמית שנדרשת ע"מ להרפות מה'קצב', התחלתי להסתגל לרוץ ע"פ טווחים מסף ההספק הקריטי שלי.

מעשית אין לי יכולת למדוד או להשוות את נתוני ההספק המתקבלים ב POD בצורה אמפירית. כבר ציינתי שלכל חברה הדרך והשיטה שלה לחשב הספק ולכן אין שום טעם להשוות בין שני מדים של יצרניות שונות. יחד עם זאת לאורך זמן ולא מעט ריצות, הנתונים בשעון 'עשו לי שכל' בהתאמה להרגשת המאמץ שלי, תוואי הדרך והקצב ואט אט למדתי לשחרר ולבטוח במספרים שאני רואה.

טרם יצא לי לנהל ולתזמן מרוץ משמעותי דוגמת תחרות 10 ק"מ או חצי מרתון בהתבסס על הספק בלבד, כך שקשה לי עדיין לקבוע בצורה חד משמעית אם התנהלות שכזו אכן תעלה את אחוזי ההצלחה שלי לסיום המירוץ בהתאם לתחזית והאם ניצלתי את מלוא פוטנציאל היכולת שלי. בינתיים הרווח הכי הגדול שאני מוצא בריצה לפי הספק הוא שהוא שומר אותי בתלם באימונים ומסייע לי לעמוד בטווחים הנדרשים באינטרוולים השונים מבלי לחרוג מהם. להרגשתי יש לכך גם תרומה לעובדה שעד כה אני מצליח להימנע מפציעה (חמסה x3). נכון שאם הייתי מקפיד לרוץ ולא לחרוג גם מטווחים שנקבעו ע"פ קצב או דופק ולא הספק, מצבי מן הסתם היה זהה, אך הרגשתי הסובייקטיבית היא שקל יותר לעשות זאת כאשר אתה רץ לפי הספק מאשר לפי מדדים אחרים, במיוחד בתנאים של מסלול עם תוואי גובה משתנה ותנאי רוח.

CRITICAL POWER (CP)

הדרך שבה STRYD קובעת את נקודת הייחוס לכל אימוני ההספק היא באמצעות מציאת סף ה CRITICAL POWER שלכם.

גרף הנתונים הכי משמעותי בעבודה עם STRYD הוא ה PDC – Power Duration Curve. גרף זה מתאר את ההספק המקסימילי שלכם (בוואטים) לאורך פרקי זמן שונים (עד 5 שעות) כפי שנמדדו בפועל מכל הריצות שביצעתם. ברירת המחדל של התצוגה הינה 90 הימים האחרונים. לטענת STRYD זה פרק הזמן האידיאלי לניתוח יכולת כושר הריצה הנוכחית שלכם ולקביעת סף ההספק הקריטי CP – Critical Power.

מבלי להיכנס להסברים מסובכים מדי, נאמר רק שה CP מזכיר במהות שלו את סף ה FTP המוכר לרבים מאיתנו מתחום הרכיבה. STRYD מגדירה אותו כסף המציין את נקודת המאמץ שבה סוג העייפות הדומיננטי שהגוף חווה משתנה. בדרך כלל נתון זה ישקף את סך המאמץ שלכם בנקודה בציר הזמן המתרחשת באזור ה 40 ל 70 דקות.

השימוש ב CP מאפשר לקבוע את טווחי העבודה השונים כאחוזים מאותו ערך ובכך למקד את האימונים לתרגול מטרות מערכות פיזיולוגיות שונות – למשל אימונים בטווחים אירוביים, אנארוביים, VO2MAX, RECOVERY וכדומה.

בנוסף משמש הסף לחיזוי המאמץ הנדרש מכם למירוצים במרחקים שונים. תיזמון הריצה שלכם יהיה כאחוז מסוים מערך ה CP שלכם.

לדוגמא – ערך ה CP הנוכחי שלי הוא 315 וואט. לאור ניתוח נתוני הריצה שלי, STRYD ממליצה לי לנהל מירוץ של 5KM בכ 103% מאמץ מה CP או במילים אחרות לנהל את הקצב שלי במירוץ במאמץ של 323 וואט. במירוץ של 10KM לעומת זאת, ההמלצה הנוכחית של האפליקציה הינה לרוץ ב 98% מסף ה CP שלי שהם 309 וואט. הזמן הצפוי שלי לריצה ע"פ הספק זה הינו סביב 52 דקות.

החישוב של ה CP ב STRYD נעשה בצורה אוטומטית באמצעות מודל מתמטי ייחודי שפותח ע"י החברה והוא עובד ע"ב העקרונות הבאים:

כל נתוני הריצה שלכם מפרק זמן של 90 הימים האחרונים משמשים כמקור קלט למודל.
המודל משתמש במספר (לפחות כמה) נקודות זמן על ציר ה Power Duration Curve של ההספק הטוב ביותר.
ככל שתשלבו סוגים שונים של אימוני אינטרוולים ולפרקי זמן שונים במאמץ מקסימילי כך ישתפר דיוק המודל וחישוב ה CP יהיה נכון יותר. למשל:
- ריצות ארוכות של 40-60 דקות במקסימום מאמץ או כמעט מקסימום מאמץ (מבחן זמן או מירוץ 10Km). עבור מי שמתאמן למרחק חצי או מרתון מלא.
- ריצות באורך בינוני של 10-20 דקות במאמץ מרבי או כמעט מקסימום מאמץ (מבחן זמן או מירוץ 5Km).
- ריצת מאמץ מקסימלית קצרה שאורכה 3-5 דקות.
- ספרינטים או ריצה למרחקים קצרים במאמץ מרבי (לאורך 10-30 שניות).
המודל של STRYD נותן משקל כבד יותר לריצות שבוצעו ב 30 יום האחרונים. בהתאמה משקלן היחסי של ריצות שבוצעו ב 30 יום האמצעים פוחת ומשקלן של ריצות מה 30 יום האחרונים פוחת עוד יותר.

המשמעות של הדרך בה פועל המודל הינה ש –

(1). ה CP שלכם הינו דינמי ומשתנה מעת לעת בהתאם למאמץ ולסוגי הריצות שאתם מבצעים עם עדיפות לנתונים המתקבלים מה 30 ימים האחרונים.

(2). לפני שאתם יכולים להפיק תובנות ולנהל את הריצות שלכם לפי ה CP, אתם חייבים לאפשר למודל ללמוד אותכם ולייצר מספיק נתונים בבסיס הנתונים של המערכת ע"מ שערך זה ישקף נכונה את כושרכם. לכן ההמלצה הינה לרוץ כ 3 חודשים עם ה POD ולתת לאלגורתמיים לעשות את שלו ומבלי להתעמק יותר מדי בתקופה זו בנתונים. ככל שהערך יחושב בצורה טובה ומדויקת יותר ועל בסיס נתונים רבים יותר, כך הגדרות טווחי האימון (Zones) יהיו מדויקים יותר וכפועל יוצא תוכלו להפיק ולמצות את השימוש ב 'הספק' באימונים שלכם בצורה אופטימילית.

לחילופין, אתם יכולים לדלג על החישוב האוטומטי של המערכת ולקבוע את ערך ה CP בעצמכם ע"י ביצוע מבחן ע"פ אחד משני הפרוטוקולים המומלצים ע"י STRYD או אפילו ע"י הזנת תוצאה שהשגתם ממירוץ עדכני שעשיתם ושמשקף את רמת הכושר הנוכחית שלכם.

**פרוטוקול ביצוע מבחן Critical Power עצמאי**

האינטגרציה עם גרמין

כפי שציינתי לעיל, ל STRYD אינטגרציה עם מספר רב של יצרניות שעוני ספורט. אינטגרציה זו מאפשרת שימוש בנתוני ה POD בזמן אמת תוך כדי ריצה ע"י התסכלות במסכי השעון וכמובן העלאה של נתונים אלה כחלק מקובץ האימון המוקלט בשעון לפלטפורמת ניתוח הנתונים המועדפת על ידכם.

היות ושעוני הספורט של GARMIN הינם הפופלרים והנפוצים ביותר בשוק, בחרתי להרחיב במעט על אפשרויות הממשק ביניהם. צאו מתוך נקודת הנחה שכל הפונקציונליות שאתאר אפשרית במידה זו או אחרת בכל דגמי השעונים של היצרניות השונות הנתמכים ע"י STRYD.

ממשק דרך חנות האפליקציות של GARMIN

נכון להיום, החיבור המסובך ביותר הוא דווקא לשעוני GARMIN שנדמה שעדיין לא גיבשה דעה מוצקה לכל הנושא של שילוב מדדי הספק בריצה למרות שהיא עצמה מספקת מד ונתוני הספק מזה כמה שנים והיא גם הבעלים דה-פקטו של גוף התקינה לפרוטוקול ANT המשמש את יצרניות חיישני הספורט.

לשם החיבור של STRYD לשעון ה GARMIN שלכם תצטרכו להוריד מספר שדות ואפליקציות מחנות האפליקציות של GARMIN ולהתקינם בשעון. לא פעולה מסובכת במיוחד, אך מי שמאותגר טכנולוגית, ייתכן ויידרש לסיוע. יחד עם זאת, אני צופה שמצב זה ישתנה לטובה במהלך השנה הקרובה היות וישנן שמועות שב 2022, GARMIN הולכת לשנות את הטיפול בשדות מידע אלה.

חיבור ל STRYD

ראשית נדרש לקשר לשעון את ה STRYD כסנסור הן כ Foot Pod והן כמד הספק (Power Sensor).

בהגדרות ה Foot Pod אני ממליץ לכם להגדיר את Speed ו Distance כ "Always" ולא כ "Indoor". הגדרה זו תאפשר לכם ליהנות מהדיוק העדיף של ה POD על זה של השעון בכל הקשור למדידת מרחק ומהירות, גם בריצות בחוץ ולא רק בריצות הנעשות ב Indoor.

השלב הבא הוא לאפשר צפייה של הנתונים המתקבלים מה POD במסכי השעון ולשם כך יש לכם 3 אפשרויות.

שדה מידע Stryd Zone – זהו שדה נתונים אותו מורידים מחנות האפליקציות של GARMIN וטוענים לשעון. תוכלו לשלב אותו כ Data Screen בכל פעילות/פרופילי הריצה הסטנדרטיים בשעון, כמו "Run" או "Treadmill" ולדפדף בינו לבין שאר מסכי הנתונים והשדות שבחרתם להציג עבור פעילות זו. השדה מציג את נתון ההספק וניתן להגדרה במספר פורמטים.

פרופיל/אפליקציית STRYD Workout App – אפליקציה אשר ניתן להוריד לשעון מחנות האפליקציות. בפרופיל זה תוכלו להגדיר מספר Data Screens הבנויים מ 2 או 4 שדות מידע הניתנים לקנפוג מתוך רשימה אפשרית. במסך הראשי של האפליקציה תוכלו לראות את מדדי ההספק השונים בחיווי צבע התואם לזון העצימות בו אתם רצים כרגע. בנוסף מאפשרת האפליקציה סנכרון של אימונים מובנים מתוך הפלטפורמה של STRYD. תוכלו לראות את האימונים המשובצים לכם ביומן בימים הקרובים ולבחור ולבצע אחד מהם. האפליקציה תדע להנחות אותכם ולסמן את העצימות הנדרשת כל שלב ושלב באימון.

פרופיל/אפליקציית STRYD Power Race – גם זו אפליקציה אשר ניתן להוריד לשעון מחנות האפליקציות. עיקר השימוש באפליקציה זו היא בזמן מירוץ/תחרות או סתם אימון שבו אתם רוצים לתזמן בצורה פשוטה ומהירה את הריצה שלכם ע"פ עצימות מסוימת. כל מה שאתם צריכים לעשות הוא להגדיר את המרחק, את טווחי ה LAPS (במידה ואתם מעוניינים לייצר Laps תוך כדי) ואת יעד הוואטים שלכם לריצה זו. במהלך הריצה האפליקציה תתריע בצליל ובצבע בכל פעם שאתם חורגים מטווח זה. תוכלו גם לשנות את יעד העצימות תוך כדי ריצה בצורה נוחה.

בסיום הריצה כל הנתונים שהוקלטו ע"י השעון ואשר כוללים את הנתונים מה POD יסונכרנו ל GARMIN CONNECT ומשם בצורה אוטומטית (במידה ואפשרתם זאת) גם לפלטפורמה של STRYD.

הפלטפורמה האפליקטיבית – STRYD Power Center

בדומה ל TrainingPeaks, STRAVA, GARMIN Connect ואחרות, גם ל STRYD ישנה פלטפורמה אפליקטיבית בה ניתן לשמור את כל נתוני הריצה שלכם ולבצע אנליזה וניתוחים שונים ומשונים. בנוסף מספקת האפליקציה תובנות, תוכניות אימון, כלי לבניית אימונים מבוססי עצימות, מחשב לחיזוי תוצאות מירוצים ועוד. חלק מהיכולות הללו הינן חינמיות וחלק דורשות תשלום עבור מנוי פרמיום.

ניתן לטעון את נתוני הריצה ע"י סנכרון ה POD ישירות לאפליקציה זו, או דרך ממשק אוטומטי שיש ל STRYD עם מרבית החברות המובילות דוגמת אלה שציינתי לעיל. מה שאומר שברגע שהשעון שלכם יסנכרן את הפעילות עם STARVA (לדוגמא), המידע הזה גם יועלה אוטומטית לפלטפורמה של STRYD.

האפליקציה, הנקראת Power Center, ניתנת להתקנה במכשירי אנדרויד ואפל וגם זמינה לשימוש בענן מכל דפדפן אינטרנט. האפליקציה עצמה פשוטה לשימוש ודי אינטואטיבית אך יחד עם זאת הגרסה בענן לעומת הגרסאות במכשירים הניידים מעט שונה וישנן פונקציות מסוימות או מידע הזמין להפעלה וצפייה רק בענן או לחילופין רק בנייד וזה קצת מעצבן, מה גם שאתה אף פעם לא זוכר מראש היכן.

במידה ותבחרו לשלם עבור מנוי פרמיום תקבלו גם:

Workout Builder – אדיטור מיוחד ונוח לבניית אימונים מובנים מבוססי הספק.

Workout Library – גישה לספרייה עם מעל ל 80 אימונים מובנים ומגוונים.

Training Plan Builder – מחולל תוכנית אימון המותאמות למטרות וליעדים שלכם – החל ממרוצי 5 ק"מ ועד למרתון.

Training Plan Library – יכולת לנהל ספריית תוכניות אימון, לערוך, לשנות ולשבץ אותן ביומן הפעילות בהתאם לצורך.

Training Plan Analyzer – מעקב אחר ביצוע תוכניות האימון הכולל תובנות וביצוע התאמות אוטומטיות לתוכנית בהתאם לביצוע שלכם בפועל.

Race Calculator – כלי לחיזוי זמני מירוץ – האפליקציה תמליץ לכם על רמת העצימות בהתאם לאורך המרוץ ולתוואי המסלול. תוכלו לבחור מסלול מתוך רשימה של תחרויות אייקוניות או להעלות קובץ נתוני GPX של כל מסלול תחרות ייעודית. STRYD תדע להתחשב באורך המסלול, תוואי, בטמפרטורה הצפויה (אותה תידרשו להזין) וכמובן בסף ה Critical Power העדכני שלכם. כפועל יוצא להספק המומלץ עבורכם, האפליקציה תחשב גם את הזמן החזוי שלכם.

Insights – האפליקציה משלבת בתוכה כלים רבים המספקים תובנות שונות. בין היתר, האפליקציה יודעת להשוות את כושרכם אל מול שאר משתמשי STRYD בחתך של גיל ומיקוד (למשל בני 50 עם יעד אימונים למרחק של 10 ק"מ). בעזרת השוואה זו תוכלו לקבל אינדיקציה והמלצה איזה סוג אימונים כדי לכם לשלב בתוכנית האימונים שלכם.

שימוש ב STRYD בריצות על הליכון (Indoor)

ב STRYD ניתן כמובן לעשות שימוש גם לריצות המבוצעות Indoor בין אם בריצה על מסלול בתוך אולם או על הליכון.

היות וה POD מזהה את עצמו כ Foot Pod המשדר נתוני מהירות וצל"ד (קדנס), תוכלו לנצל אותו גם ע"מ להפוך כל הליכון להליכון 'חכם' ולהתחבר לאפליקציות ריצה שונות דוגמת Zwift, Rouvy ואחרות.

ל STRYD אין דרך למדוד את אחוז השיפוע של ההליכון ומכיוון שיש לכך השפעה על תוצאת חישוב ההספק בזמן הריצה, במידה ואתם מכוונים את ההליכון בשיפוע של מעל 1%, רצוי שתשנו נתון זה גם במכשיר בו אתם מקליטים את הריצה (שעון הספורט או הטלפון הנייד). ניתן לעשות זאת גם תוך כדי הריצה עצמה באמצעות Widget ש STRYD מספקת.

השימוש בנתוני המהירות הנמדדים ב STRYD מבליטים עד כמה רוב ההליכונים בשוק אינם מדויקים ואינם מדווחים מהירות נכונה. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שרבים מהם מציגים מהירות כתרגום תיאורטי של סיבובי המנוע בהליכון ולא מודדים באמת את מהירות המסילה המשתנה תדירות כתוצאה מאפקט מגע הצעדים שלכם עליה בזמן אמת.

מחיר ויבואן בארץ

ה STRYD אינו סנסור זול. מחירו הרשמי בחו"ל הינו 279 דולר (לפני מיסים) וזה כולל שנה אחריות ו 6 חודשי מנוי פרמיום לפלטפורמה האפליקטיבית.

תיאורטית STRYD מתמחרת את ה POD ב $219 והעלות החודשית של מנוי פרמיום הינה $10, אבל ברכישה הראשונית אין אפשרות מעשית שלא לרכוש את אופציית המנוי. כן תוכלו לבחור במידה ואינכם עושים שימוש במנוי, להעניק אותו כמתנה או למכור אותו למשתמש אחר.

היבואן בארץ הינו יריב פרייפלד המוכר את המוצר בשלב זה בחנות וירטואלית המנוהלת בפייסבוק בלינק – STRYD ISRAEL. רבה הייתה הפתעתי לגלות שהמחיר שבו נמכר ה STRYD בארץ הינו 799 ₪ – זול יותר ממחירו בחו"ל. בהחלט עובדה הראויה לציון לשבח.

כאמור, עלות מנוי חודשית (אופציונלי), מעבר לתקופה של 6 חודשים תעלה לכם $10 לחודש.

סיכום ושורה תחתונה

למי זה מתאים?

(1.) לכל מי שאין ברשותו שעון ספורט מתקדם (מסיבה זו או אחרת) ומעוניין לקבל שפע מדדים אניפורמטיבים וכמיתים לגבי הריצה שלו (שאינם בהכרח קשורים ל'הספק') – כיום רוב שעוני הספורט המודרניים (וגם חלק מרצועות הדופק) יודעים למדוד בצורה טובה נתונים רבים החופפים לאלה של STRYD. צל"ד (קדנס), זמן מגע בריצפה, אורך צעד, תנודה אנכית ועוד הם רק חלק מהנתונים המאוגדים תחת קטגוריית Running Dynamics המסופקת כמידע במרבית השעונים המתקדמים של היצרניות השונות. במידה ויש לכם כבר שעון כזה וזה סוג המידע הספציפי שמעניין אותכם, כנראה שה STRYD יהיה מיותר עבורכם.

(2). למי שמעוניין למקסם את אמינות דיווח נתוני המהירות/קצב והמרחק בריצות שלו – זו אחת מנקודות החוזקה של STRYD לעומת שעוני הספורט העושים שימוש במערכות GPS לשם כך.

(3). למי שמשלב אימוני ריצה Indoor – ה STRYD יאפשר לכם להתחבר לאפליקציות אימון ולהפוך את ההליכון שלכם להליכון חכם כמו גם יספק נתוני מהירות (ומרחק) מדויקים הרבה יותר ממה שמציג ההליכון.

וכמובן בכל מה שקשור להספק –

(4). לכל מי שמעוניין לשלב 'הספק' כחלק מניהול משטר אימוני הריצה שלו ע"י חישוב עקבי של המאמץ המושקע בזמן אמת וככלי לבנייה וניתוח של תכניות אימון הניתנות להתאמה בצורה מיטבית למטרות האימון וטווחי המאמץ הנדרשים.

(5). לכל מי שמחפש פלטפורמה אפליקטיבית מתקדמת לניתוח ואנליזה של נתוני הריצה שלו.

(6). לכל מי שמחפש כלי לחיזוי ותזמון (Pacing) הריצה ע"פ עצימות ואשר מביא בחשבון את תוואי המסלול – אידאלי במיוחד למי שמשלב בריצותיו מסלולים שאינם שטוחים ו/או מסלולים החשופים לתנאי רוחות משתנים.

(7). לכל מי שאין לו מאמן ומחפש שפע של תוכניות אימון מובנות (מבוססות עצימות) המתאימות את עצמן בצורה דינמית בהתאם למטרותיו ולכושרו הנוכחי.

יתרונות

מבין כל מדי ההספק לריצה הקיימים כיום בשוק – נחשב לעקבי, אמין ומדויק ביותר שיש
מדידת קצב (מהירות) ומרחק – מדויק ביותר ואינו תלוי בתנאי ראות וכיסוי תקשורתי. גם בריצות חוץ וגם בריצות Indoor
נוח לשימוש מבחינת משקל, קלות החיבור לנעל והשימוש בזמן הריצה עצמה – לאחר המיפוי הראשוני לשעון דורש אפס התעסקות
אות שידור חזק – אפס תקלות בהתחברות אלחוטית לשעון ו/או לטלפון הנייד
זמן שימוש בטריה ממושך בין הטענות – כ 20 שעות
תמיכה רחבה ואינטגרציה עם כל יצרניות שעוני הספורט המובילים – כולל ל APPLE WATCH
פלטפורמה אפליקטיבית לניתוח הנתונים, כולל תוכניות אימון בסיסיות – בחינם
מדווח ומודד שפע של נתונים שונים לגבי הריצה המסוגלים לספק תובנות חשובות בניתוח לאורך זמן
שירות – רמת השירות וההיענות של STRYD היא מהגבוהות והטובות שנתקלתי בהן. שאלות ופניות זוכות למענה מהיר וענייני

חסרונות

מחיר – לא זול במיוחד. אם כי לשם השוואה, מחיר מד הספק באופניים גבוה הרבה יותר
עלות מנוי פרמיום דורשת תשלום נוסף של $10 לחודש – אומנם אופציונליות, אבל כוללת הרבה פונקציות חשובות כגון כלי חיזוי, ספריות אימונים, תוכניות אימון מתקדמות ועוד
הקישור הראשוני הנדרש לשעוני GARMIN – מסובך במקצת
ככל שאר מדי ההספק הקיימים בשוק – אינו מודד הספק אלא מחשב אותו
מודד/מחשב הספק ברגל אחת – במידה ואתם סובלים מאי-סמטריה משמעותית במבחינת הכוח בין הרגליים, עשוית להתקבל תוצאות שאינן מדויקות
לא מתחשב בטמפרטורה בזמן אמת ע"מ להתריא ולהתאים את אחוזי עצימות האימון/ריצה בצורה אוטומטית
מבחינה פונקציונלית – האפליקציה במכשירים הניידים לא זהה לגרסה האפליקטיבית בענן
עשוי שלא להתאים לרצי אולטרה למרחקים ארוכים במיוחד

שורה תחתונה

מעבר ל'הספק' יש ל STRYD מגוון שימושים שיכולים להצדיק עבור חלק מהאנשים את רכישתו, אך כמובן שגולת הכותרת של ה POD הינה השימוש בו כמד הספק בריצה.

מבחינה אישית מצאתי ב'הספק' מדד מעניין שאני מנסה לשלבו באימוני הריצה שלי. זה לא קורה ביום אחד ודורש להשתחרר מכמה הרגלים כמו גם לשים את מבטחי במודלים ובתוכניות האימון של STRYD, אך עד עתה אני מרוצה מקצב ההתקדמות. בשל הסקרנות ולשם בדיקה מעמיקה יותר היעד שלי הוא להשתתף במירוץ חצי מרתון בעוד מספר חודשים כאשר את כל האימונים לקראת מירוץ זה כמו גם ניהול ותזמון המירוץ עצמו אנסה לבצע אך ורק ע"פ 'הספק' ומודל החיזוי של STRYD.

חשוב לציין שהדעות לגבי שימוש במד הספק בריצה עדיין חלוקות ויש לא מעט רצים ומובילי דעה בתחום שלא מוצאים שום יתרון מעשי בכך. אני מניח שעד שלא תנסו בעצמכם לא תדעו. למי שנעזר במאמן, כדאי לוודא איתו שהוא נכון לבצע איתכם את המעבר בבנייה וביצוע של תוכנית האימונים ע"ב עצימות.

האם אני ממליץ על STRYD?

חשבתי על השאלה הזו לא מעט ולבסוף הגעתי למסקנה הבאה: היה ואאבד את ה POD מסיבה כלשהי (בתקווה שזה לא יקרה), כנראה שארכוש אותו שוב למרות מחירו היחסית גבוה. אז במילים אחרות התשובה היא שכן.