בלוג

אין כמעט רוכב אופני כביש (ובשנים האחרונות גם יותר ויותר רוכבי שטח) שלא מצא את עצמו (1) הולך (2) מתכנן ללכת או (3) יודע שהוא צריך ללכת ונמנע עד כה מסיבות שונות – ל Bike Fitter מקצועי ע"מ לנסות ולמצוא את אותו איזון אופטימלי בכוונון האופניים. איזון שיאפשר לנו מצד אחד לתרגם בצורה מקסימלית את הכוח שאנחנו משקיעים בדיווש למהירות גבוהה יותר ומצד שני יאפשר לעשות זאת בתנוחת רכיבה המותאמת ספציפית לגוף שלנו כך שנוכל לבצע את הפעילות לאורך זמן ממושך יותר, בנוחות יחסית ובמינימום של כאבים, נזק לגוף וסיכון להיפצע.

המהדרין אף משתמשים בשירותי ה Bike Fitter עוד טרום רכישת אופניים ספציפיים ע"מ לדייק ולמצוא את גיאומטריית השלדה האופטימלית למידתם ולמבנה גופם ובכך לדעת ולהתמקד בדגמים הרלוונטים עבורם.

אבל מה שנראה לנו כמובן מאליו ברכיבה וכשווה את ההוצאה הכספית והזמן הכרוכים בכך, משום מה לא זוכה להתייחסות דומה כשמדובר בריצה. בין אם מדובר באמונה שגויה, לפחות בקרב רבים מהרצים החובבים ולבטח מצד הרצים המבוגרים יותר, שהגוף וסגנון הריצה שלנו אינם ניתנים לכוונון (It is what it is) ולכן מיותר לבזבז על כך כסף ובין אם מדובר בסיבות אחרות, מעטים מאיתנו שוקלים ללכת ל Run Fitter מקצועי או אפילו מודעים לקיומו של שירות מסוג זה.

המציאות בפועל מראה שאת הכסף הגדול והזמן אנחנו משקיעים רק לאחר שאנחנו כבר נפצעים. אז אנחנו מוכנים לפתוח את הארנק במרדף אחר אותו מומחה וטיפול קסמים, בסקאלה שנעה בין ניתוח אורטופדי ע"י מומחה שוויצרי עולמי, לבין מריחת סחוס שנלקח מכרבולת תרנגול ע"י 'נוצת-ברך' השמאן הגדול משבט זולו. העיקר שיימצא המזור המיוחל שיאפשר לנו לחזור ולרוץ.

מה שיותר חמור הוא שלרוב אפילו לא ננסה לחקור לעומק ולהבין מה היה הגורם לפציעה ונסתפק במקרה הטוב בהתאמה כזו או אחרת של נעל ומדרסים או נשכנע את עצמנו כי מדובר היה בחריגה כלשהי בעומס האימונים ושאם רק נקפיד על מדרג עומסים שפוי נצליח להימנע מפציעה חוזרת. מה שבדרך כלל לא קורה.

במה Run Fitter עשוי לעזור לנו?

Run Fitter מקצועי יכול לסייע לנו בשלושה דברים עיקריים וחשובים אשר כולם קשורים ומשפיעים אחד על השני.

1. אבחון גורמי סיכון לפציעה או סיבות לפציעה באם כבר קיימת בפועל, הנובעים כתוצאה מהיציבה ותנועת הריצה שלנו.
2. תובנות לגבי יעילות ושיפור סגנון הריצה שלנו.
3. כפועל יוצא משני הסעיפים לעיל – המלצה על גיאומטריית ומבנה נעל ריצה רצויה.

כשאנו רצים, המטרה האולטימטיבית שלנו היא להגיע מנקודה A לנקודה B בפרק זמן מסוים. לשם כך אנחנו מייצרים כוח שיניע את הגוף שלנו קדימה במהירות הנדרשת. בריצות ארוכות האתגר המרכזי שניצב בפנינו הוא לנסות ולנצל במקסימום כוח זה לטובת התקדמות יעילה וחסכונית. במילים אחרות, אנחנו נרצה לבזבז כמה שפחות אנרגיה בשביל לרוץ במהירות X כלשהי.

אם נדמיין לרגע את הגוף שלנו בתור מנוע מכונית, אז השאיפה שלנו הינה למקסם את יחס ה 'ק"מ לליטר דלק' במהירות נתונה כלשהי. את החיסכון שנשיג נוכל לתרגם ל: ריצה למשך זמן ארוך יותר, הגברת מהירות ולא פחות חשוב – להפחתת העומס על הגוף שעומדת בקורלציה ישירה להפחתת הסיכון להיפצע.

הרבה דברים משפיעים על יעילות וניצולת הריצה שלנו החל מפיזיולוגיית השרירים דרך מבנה גופנו, הכושר הנוכחי בו אנו נמצאים ואפילו נעלי הריצה שאנו עושים בהם שימוש, אך הגורם הדומיננטי ביותר הינו תנועת הריצה עצמה או יותר נכון היעילות המכנית של תנועת הריצה שלנו ובכינויה היותר רשמי: הביומכניקה של הריצה.

מה זה ביומכניקה?

ביומכניקה הינה המחקר המדעי הבודק איך הגוף שלנו, המיוצג כמערכת של שלד ושרירים, נע במרחב ומהם יחסי הגומלין בין תנועה זו לכוחות הפיסקליים הנוצרים בשל כך. הבנה מיטבית של הביומכניקה מסייעת לנו להפחית את רמת אי הודאות והניחושים ולספק זווית ראיה אמפירית ועובדתית לגבי אספקטים שונים אשר גרמו או עשויים לגרום לפציעתנו כמו גם לצעדים שכדאי לנקוט ע"מ לנסות ולהשיג שיפור ביעילות הריצה שלנו.

חשוב להדגיש שגם אחרי שנים של מחקר ומדע אין עדיין קונצנזוס שקובע כי עלינו לשאוף תמיד להגיע לתנועה ביומכנית מושלמת. נהפוך הוא. כרגע הדעה הרווחת היא שאם סגנון הריצה שלנו מרגיש נורמלי, טבעי, לא כואב והכי חשוב – לא גורם לנו לפציעות חוזרות ונשנות, כדאי להמשיך ולהתמיד בו.

גוף האדם אינו מנוע רובוטי, הוא מורכב ומסובך ובכל תנועה וצעד שאנחנו מייצרים מעורבות לא מעט מערכות שלד ושרירים המייצרות אצל כ"א מאיתנו דפוס ביומכני שונה. ואם זה לא מספיק מורכב, הרי שאצל רובנו יימצא כי סגנון התנועה עשוי להשתנות משמעותית במהירויות שונות, מה שכמובן מייצר תמונה ביומכנית מורכבת עוד יותר. מעבר לכך, שינוי או ניסיון לתיקון פרמטר מסוים במכלול התנועה שלנו – למשל אורך הצעד, עשוי לגרור אחריו שינויים לא רצויים בפרמטרים אחרים בסגנון, היכולים דווקא להרע את מצבנו הכולל.

יחד עם זאת ולמרות האמור לעיל, החשיבות והתועלת בהבנת הביומכניקה של הריצה היא קריטית במצבים של פציעה כשיש צורך להבין את הגורמים לכך או במצבים בהם נשאף לצאת משבלונת הריצה הקבועה שלנו, למשל כאשר נרצה להתחיל להתאמן במהירויות גבוהות יותר ו/או למרחקים גדולים יותר וחשוב לנו לעשות זאת בצורה מתוכננת ומושכלת שתוביל למקסימום יעילות ומינימום פציעות.

כמובן שרצים שרק מתחילים את דרכם בעולם הריצה וטרם 'נצרב' בהם סגנון ריצה מסוים, לבטח יוכלו להפיק תועלות רבות מחקר ניתוח התנועה שלהם אל מול הרצוי.

הטכנולוגיה בשירות הביומכניקה

אנחנו חיים בעידן טכנולוגי מופלא שבו בכל יום עוד ועוד טכנולוגיות ופיתוחים מוצאים את הדרך ממעבדות מכוני המחקר היוקרתיים לשימושים פרקטיים ויומיומיים התורמים לשיפור איכות חיינו. הטרנספורמציה הזו אינה פוסחת גם על תחום הביומכניקה שבשנים האחרונות זוכה לעדנה בזכות פיתוחן של מערכות אנליזת תנועה מתקדמות הניתנות להפעלה בסטאפ יחסית פשוט, כזה הניתן להתקנה גם בתנאי מעבדה ביתית ומאפשר להנגיש את המידע והשירות לכלל קהל הרצים ולא רק לרצי העלית.

מערכות אלה הינן כלי העבודה העיקרי של ה Run Fitter ולאחת שכזו, פרי פיתוחה של חברת MotionMetrix יצא לי להתוודע בזכות הזמנה שקיבלתי מדן קוני מבעלי קבוצת Home4sport הפועלת בצפון הארץ שהציע לי לבוא ולהתנסות עם המערכת בעצמי.

הכירו את MotionMetrix

MotionMetrix הינה חברה שבדית שחרטה על דגלה לפתח מערכת אנליזה לריצה במחיר סביר/שפוי עבור מעבדות המבקשות לספק סוג זה של שירות.  המערכת שפיתחה מתבססת על שני מרכיבים עיקריים: שתי מצלמות תנועה ייעודיות ואלגורתמים מתוחכם המעבד ומנתח הדמיית תמונה לכלל תובנות ומטריקות רלוונטיות.

מצלמות תנועה עם חיישני עומק

המערכת עושה שימוש בשתי מצלמות הנפרסות משני צדי מסילת הריצה. המצלמות מזכירות מצלמות דיגיטליות רגילות אלא שהן כוללות חיישנים המאפשרים לשמור בכל פיקסל המרכיב את התמונה גם מידע לגבי המרחק מהאובייקט המצולם. בצורה זו ניתן לשחזר באופן דיגיטלי כל אובייקט ותנועה בתלת מימד (3D).

בניגוד להרבה מערכות מסורתיות של לכידת תנועה, המצלמות הללו אינן מסתמכות על סמני גוף פיזיים (מרקרים או סנסורים שונים המוצמדים לגוף ומשדרים אות הנקלט ע"י המצלמה) אלא עושות שימוש בגלי אור הקרובים בתדר לאור אינפרא אדום בכדי לחשב 'עומק' ולכן אין צורך ללבוש חליפות מיוחדות או מדבקות גוף מה שהופך את ניתוח הריצה עם MotionMetrix למהיר ונוח יותר. כל מה שנדרש הוא לעלות על ההליכון ולרוץ.

לטענת החברה, ע"מ לדייק ולטייב עוד יותר את ניתוח תמונת ה 3D הנקלטת במצלמות, פותחה יכולת מיוחדת המסייעת בזיהוי ובמיקוד של התנועה עבור כל מקטע גוף בנפרד כך שתנועת הריצה הכללית שמתקבלת הינה בדיוק הגבוה ביותר האפשרי.

מערכת עיבוד ואנליזה מתקדמת ארוזה ומוכנה להפעלה במחשב PC המריץ Windows

כל המידע החזותי הנקלט ע"י המצלמות משמש כחומר גלם לאלגורתמים חכם וייעודי המריץ חישובים קינמטיים וקינטיים למיניהם כדי לחלץ את הזוויות, הכוחות, התזמון וכל שאר הפרמטרים הרלוונטים לצורך בניית תמונה ביומכנית של הרץ הנבדק.

התוצר של אותו אלגוריתמים לעיל הנו שלל מטריקות מפורטות ומדידות (עליהם אפרט בהמשך) אשר כ"א בנפרד וכולן יחדיו מספקות לבודק ולנבדק תמונה שלמה בניתוח והבנה של יחסי הגומלין המתרחשים בין גופנו לסביבה בזמן הריצה.

הערכים המתקבלים במדדים השונים מושווים ע"י האפליקציה אל מול בסיס נתונים הכולל מידע שנאסף מאלפי רצים אחרים כולל רצי עלית כך שניתן לחדד ולהבין טוב יותר פערים בסגנון הריצה העשויים להוות גורמי סיכון לפציעה ו/או מקטינים את יעילות הריצה הכללית שלנו. מעבר לכך, ערכי הבדיקה שלנו מתווספים בעצמם למאגר הנתונים המרכזי של המערכת ובכך מעשירים את נתוניו ואת דיוק האלגוריתמים . אם תרצו – הרי שמדובר בשימוש בחוכמת ההמונים לטובת טיוב האנליזה וקבלת המלצות לתיקון ושיפור.

חישוב לעומת מדידה בפועל

חשוב לציין כי חלק ניכר מהמדדים המתקבלים מהמערכת כגון ערכי הכוחות הפועלים על גופנו, מדד משטר הריצה (Running Economy) ואחרים, הינם מחושבים ונגזרים מניתוח אלגוריתמי חכם של התנועה אך הם אינם נמדדים בפועל. מצד אחד זה מה שהופך את המערכת לקלה ופשוטה יותר להפעלה – אין צורך במסילה מיוחדת עם מדי פיתול (Strain Gauges) למיניהם או צורך לרוץ עם מסכת חמצן ולבצע דגימות דם תוך שימוש בציוד מעבדה מסובך ויקר. אבל מצד שני זה דורש מהחברה לוודא ולהבטיח כי הנתונים המחושבים על ידה אכן מדויקים.

באתר החברה, ניתן לקרוא כי MotionMetrix מתייחסת מפורשות לנושא זה וטוענת כי היא מקפידה לאמת ולטייב את חישובי המערכת אל מול מכונים עצמאיים שונים באמצעות בדיקות ייחוס תואמות וכי התוצאות המתקבלות במערכת הינן מדויקות ביותר.

המעבדה לבריאות הספורט של Home4sport

את ההזמנה לבוא ולהתרשם מהמערכת קיבלתי כאמור מדן קוני שיחד עם שותפו נמרוד אלימלך הינו מבעלי קבוצת Home4sport הפועלת בצפון הארץ. Home4sport מתמחה באימון ספורטאי סבולת כגון ריצה, שחייה, רכיבה, טריאתלון ואיש ברזל ומציעה מגוון שירותי ספורט משלימים למתאמנים פרטיים ולארגונים. אחד מאותם שירותים הינו אבחון תנועה ביומכנית המתבסס על המערכת של MotionMetrix ומתבצע במעבדה לבריאות הספורט.

כך מצאתי את עצמי בבוקרו של יום שישי אפרורי וגשום נוסע עם אשתי (קבוצת ביקורת) לרחוב קרן היסוד 2 בקרית ביאליק, לפגוש את דן ושלומי שמילוביץ' מנהל המתחם וזאת ע"מ להתרשם בצורה בלתי אמצעית מהמערכת עצמה ולהתנסות בפעם הראשונה מבדיקה מקיפה של Run Fitter מקצועי.

לבדיקה הגעתי כשאני סובל מפציעה מטרידה בברך ימין וסקרן אותי מאוד לדעת באם המערכת תדע לזהות ולציין זאת.

איך מתבצעת הבדיקה?

עוד לפני העלייה להליכון והשימוש במערכת עצמה מבצע הבודק שתי בדיקות מקדימות וחשובות העשויות לשפוך אור נוסף ולחדד את ממצאי המערכת –

1. בדיקת היציבה ומבנה כף הרגל בדגש על קשת כף הרגל –  אחד מהמצבים השכיחים ביותר, הבא לידי ביטוי אצל לא מעט אנשים הינו מצב של קריסת קשת כף הרגל ו/או חוסר סימטריה בין הרגליים. הקריסה, יוצרת מנח שגוי בו מאבדת כף הרגל את הקימור הטבעי שלה ומשתטחת בזמן המגע עם הקרקע. בחלק מן המקרים, ישנה קריסה של קשת כף הרגל פנימה, מה שמוביל להצטברות עומס על הברכיים, הגב והאגן, ואילו במקרים אחרים – קורסת קשת כף הרגל החוצה תוך יצירת עומס על העקב והקרסוליים.

2. בדיקה ורישום מהי גיאומטריית נעל הריצה הספציפית שלכם – במידה ואתם רצים כבר עם נעל דומיננטית מדגם ספציפי.

לכל נעל ריצה יש לא מעט מאפיינים המשפיעים בצורה דרמטית על מנח כף הרגל ומכלול התנועה הביומכנית שאנחנו מבצעים ולכן חשוב להביאם בחשבון בעת קניית נעל ע"מ שתהיה מותאמת לכם ולאופי הריצה שלכם בצורה מיטבית, מעבר כמובן למחיר וליופי.

במיוחד הדברים אמורים לגבי:

• מידת ה DROP – מידת ה DROP בנעל מייצגת את ההבדל בגובה/כמות הריפוד בין העקב והבוהן של הנעל והיא נמדדת במילימטרים. ה  DROP (נפילה) משפיע בעיקר על האופן בו כף רגלכם פוגעת בקרקע.   לנעל ריצה מסורתית יש בדרך כלל DROP עקב של כ -10 מ"מ ומעלה מה שאומר הרבה ריפוד בעקב לעומת האצבעות, מה שמעודד מגע ראשוני של אזור העקב עם הקרקע בעת נחיתת הצעד. לעומת זאת, נעל עם DROP אפס, הינה נעל שבה כמות שווה של ריפוד מתחת לעקב ולאצבעות. ככל שהדרופ נמוך יותר, כך הנעל עוזרת לקדם נחיתה באזור אמצע כף הרגל אשר נחשבת כנחיתה טובה יותר מבחינת יעילות ויצירת עומס על המפרקים. יחד עם זאת, ככל שהירידה נמוכה יותר, כך גיד האכילס עובד קשה יותר וגם לכך יש השלכות ולבטח נדרשת תקופת הסתגלות.

• תמיכה – נעלי הריצה המודרניות מציעות היום מגוון של סוגי תמיכה שונים המותאמים למבנה ולאנטומית כף הרגל. נעליים עם תכונות התומכות ברמת ה'פרונציה' שלכם (הדרך הטבעית שבה כף הרגל מתגלגלת פנימה כשהיא פוגעת בקרקע ואז דוחפת קדימה) עשויה להפחית מקרים של עודף תנועה ולהקטין סיכונים לפציעה.

השלב העיקרי בבדיקה הוא כמובן אנליזת הריצה ע"י מערכת ה MotionMetrix

ראשית יש לתת למצלמות מספר שניות למפות את גופכם, ע"מ לבנות תמונה תלת ממדית. במיוחד חשוב שהמערכת תזהה ותמפה את נקודות המפרק השונות בגפיים ובאגן כמו גם את מרכז ציר המסה שלכם. לאחר מכן תתבקשו לרוץ על ההליכון בקצב לבחירתכם. בדרך כלל ברירת המחדל תהיה קצב נוח (Zone 2) שבו אתם נוהגים לרוץ ריצות ארוכות. בזמן זה המערכת מנטרת ומקליטה את התנועה.

תוך זמן קצר המערכת מודיעה כי היא סיימה ואתם יכולים להפסיק לרוץ ושניות ספורות לאחר מכן, האלגוריתמים שרץ ברקע עושה את קסמיו ופולט כלאחר כבוד את ממצאי ומסקנות המערכת.

שישה פרופילים לאפיון רצים

MotionMetrix ערכה מחקר ביומכני מעמיק של למעלה מ 1000 רצים שונים והצליבה אותו עם מידע רלוונטי לגבי ביצועיהם והיסטוריית הפציעות שלהם בעזרת ראיונות עומק שבוצעו עם אותם רצים. התוצר של מחקר זה הינו אפיון של שישה פרופילים המייצגים סגנונות ריצה שונים בהיבטי יעילות, עומסים, סיכוני פציעה ועוד.

בהתאם לניתוח הריצה שלכם, המערכת תמצא ותמפה את הפרופיל הדומיננטי שלכם.

אותי המערכת סיווגה כ Easy Strider המתאפיין בין היתר ב:

• סגנון ריצה קליל והנפוץ מבין השישה
• מתאפיין בדר"כ כבעל צעד ארוך מדי, מעבר לנקודת מרכז הכובד ותנוחה שפופה ('ישיבה')
• ברכיים רכות בעת נחיתה – מועדות לפציעה
• רגיש לשינויים בגיאומטריית הנעליים
• בכדי לשמור על רמת סיכון פציעה נמוכה – מוגבל במהירות וביעילות משטר התנועה (Running Economy)

מחקירת כל ששת הפרופילים שעשיתי – הייתי אומר שהקביעה הזו עלי הינה 'בול פגיעה'.  

אילוסטרציה של השלד ומרכז הכובד בזמן התנועה

המערכת מציגה סרט גרפי מדויק של תנועת השלד בזמן הריצה.

התמונה הוויזואלית עוזרת להמחיש את תנועת המפרקים השונים של הגפיים ביחס לנקודת מרכז המסה שלכם ומדגימה הלכה למעשה את ניתוח מטריקות הצעד שנמדדו ע"י המערכת.

מספר דוגמאות למדדים ותובנות המתקבלים מהמערכת

• צל"ד – מספר הצעדים שאתם מבצעים בדקה.
• זמן מגע בקרקע – הזמן שכל רגל באה במגע עם הקרקע בזמן התנועה.
• זווית הישענות קדימה – זווית ההישענות של פלג הגוף העליון ביחס לאנך העולה ממרכז נקודת הכובד של הגוף. זווית קטנה של 2-5 מעלות הינה נורמלית ואופטימלית. זווית נמוכה מזו מגדילה את כוח הבלימה הפועל נגדנו. זווית גדולה מזו פוגעת ביעילות הריצה שלנו ובאנרגיה האלסטית של השרירים הפועלת לטובתנו.
• צעד מופרז/ארוך (Overstride) – המרחק בין מרכז הכובד שלנו לבין עקב הרגל כשהיא נוגעת בקרקע. מרחק גדול מדי נקרא Overstride והוא מייצר כוח בלימה שפועל לרעתנו, גורם לזמן מגע בקרקע גבוה יותר ולחוסר יעילות כללית בכל משטר הריצה שלנו.
• תזוזה אנכית – מנעד התנועה האנכי (בס"מ) ביחס למרכז הכובד שלנו כאשר אנחנו רצים ומלמד על ניצולת הכוח שלנו. נמוך מדי – קשה יותר לייצר כוח יעיל שיעזור לנו להגדיל את הצעד ולהתקדם מהר יותר. גבוה מדי – כוח מבוזבז שלא תורם לנו ורק מייצר עומס גדול יותר על המפרקים.
• כוח בלימה – כוח שפועל נגדנו ונוצר כתוצאה מבלימה בזמן המגע עם הקרקע. ככל שכוח זה גבוה יותר, אנחנו איטיים יותר ולא יעילים.
• כוח אנכי – הכוח הנדרש לתמוך במשקל הגוף ולהזניק את הגוף לאוויר. כוח גבוה המיוצר בזמן קצר (צעדי ניתור) מקדם חילופי אנרגיה אלסטית גדולים יותר בשרירים ושיפור היעילות הכללית שלנו  על חשבון עומס מוגבר של המפרקים.
• כוח צידי – כוח המופעל כאשר נקודת מרכז המסה שלנו זזה לצדדים ע"ח תזוזה אופקית. השאיפה שלנו היא להקטין כוח זה הפועל למעשה נגדנו למינימום. ערך גבוה של כוח זה מאפיין בדרך כלל רצים עם הרבה תזוזה מצד לצד.

תצוגת הנתונים כוללת גם השוואה של כל התוצאות אל מול ערך אופטימלי תיאורטי כפי שנחקר ע"י MotionMetrix.

במהלך ניתוח הממצאים הבודק יעבור אתכם על כל מטריקה בנפרד, יסביר את ההשלכות שלה ויחבר את כולן לכדי תמונה אחת שלמה של ממצאים ובהתאם לכך גם המלצות מרכזיות לביצוע.

כפי שדן הדגים לי הלכה למעשה ובקורלציה לפרופיל שבו קוטלגתי, סגנון הריצה שלי אינו יעיל ויש מספר רב של נקודות הטעונות שיפור. למשל –

• הנחיתה שלי הינה באזור העקב (Rearfoot) המתאפיינת ביצירת עומס רב במגע עם הקרקע היות והנחיתה קשה יותר.
• זווית הריצה האנכית לקרקע ונחיתה מעבר למרכז הכובד הינם מעבר לנורמל – דבר המייצר עומס על הברכיים והשרירים ופוגע ביעילות הריצה כולה.
• כפועל יוצא הצל"ד וזמן המגע בקרקע רחוקים מלהיות אופטימליים.

המערכת יודעת לשקלל ולמדוד את ציון משטר הריצה שלנו (Running Economy) שמבטא את האנרגיה הנדרשת להזיז ק"ג מסה, מטר אחד קדימה. מדד זה הינו קריטי במיוחד עבור רצים למרחקים ארוכים והוא משקף כמה אנחנו יעילים במיקסום סך הכוח שאנחנו מפיקים לטובת תזוזה קדימה.  

אחד הדברים העיקריים המשפיעים על מדד זה הוא היכולת לנצל את האנרגיה האלסטית המופקת ע"י השרירים והגידים שלנו בזמן ריצה. דמיינו את הרגליים שלכם כזוג קפיצים. בכל תנועה שאתם מבצעים הקפיצים הללו נדרכים ונמתחים ומייצרים אנרגיה חינמית שיכולה לסייע לנו רבות. ריצה לא יעילה פירושה שהקפיצים הללו אינם נדרכים ונמתכים במלוא הפוטנציאל שלהם ובהכרח גורמים לנו לעבוד קשה יותר.

הערך המקסימילי האפשרי למדד זה הינו 50%. כפי שניתן לראות ערך זה אצלי הינו 6.7%, מה שאומר ש'הקפיצים' שלי משולים ל 2 מוטות פלדה. בהחלט משהו ששווה לנסות ולשפר בעתיד.

מידע נוסף שהמערכת מספקת הוא ניתוח התנועה של מפרקי הרגל השונים ביחס לנקודת מרכז הכובד שלכם בזמן התנועה ובדגש על הירך, ברך ועקב. נתונים אלה מאפשרים בין היתר לבדוק את מרחק נחיתת הרגליים (בכל צד) ממרכז נקודת הכובד – האם היא רחוקה מדי, קרי אתם רצים לצדדים או שמא מצטלבת וכן עד כמה היא יעילה או מייצרת עומסים על המפרקים העלולים להוביל לפציעה.

הנתונים מתקבלים לכל רגל בנפרד וכן ניתנת השוואה אל מול נתוני קבוצת רצי עלית.

לבסוף המערכת גם מציגה זווית ראיה של הכוחות השונים הפועלים עלינו בזמן הריצה ובשלושת הממדים – אופקי, אנכי וצידי וברזולוציה של הירכיים והברכיים. הנתונים מוצגים גם בצורת טבלת השוואה אל מול ממוצעים שנמדדו לרצי עלית וגם אל מול הממוצע הכללי של סך כל הרצים שנבדקו במערכת.

כפי שניתן לראות – במהירות שבה ביצעתי את הבדיקה, המערכת זיהתה אצלי עומס בברך ימין ביחס לירכים ולברך שמאל.

נכון, קשה לי לדעת באם העומס על הברך הוא כתוצאה מהפציעה שפוגעת כעת בסגנון הריצה שלי או שמא מראש סגנון הריצה שלי הוא זה שייצר את העומס והביא לפציעה. אבל עצם זה שהמערכת זיהתה את ברך ימין כמקור לבעיה – בהחלט מהווה נקודה לזכותה.

סיכום הבדיקה

בסיום הבדיקה וההסברים תוכלו לקבל דוח מפורט ומודפס עם כל הממצאים של המערכת כמו גם המלצות מרכזיות להמשך הכוללות בין היתר:

• המלצה על מדרסים במידת הצורך
• המלצה על גאומטריית נעל ריצה מיטבית עבורכם
• המלצות על אספקטים שונים לשיפור בתנועה – תרגילי טכניקה, שרירי ליבה וכדומה. בהקשר הזה Home4sport יכולים כמובן להציע לכם גם שירותים משלימים הכוללים טיפולי פיזיותרפיה, בניית תוכנית אימון מפורטת השמה דגש על חיזוק הנקודות הספציפיות שעלו בבדיקה, כולל מעקב וביצוע. לחילופין, תוכלו כמובן לבחור לעבוד על כך בצורה עצמאית או מול המאמן והמטפל האישי שלכם.

כמה זה עולה?

בדיקה במתכונת שתיארתי עולה כ 350 ₪. ישנה בדיקה מקיפה יותר שעלותה הינה 900 ₪ שבודקת את התנועה הביומכנית שלכם בסימולציות ריצה שונות. למשל עם סוגי נעליים שונות ו/או במהירויות ריצה ובזונים שונים. הללו בעיקר מומלצות לרצים היותר מקצועיים.

שורה תחתונה לסיכום

ראשית חשוב לי לציין שלמרות הטכנולוגיה המרשימה והפלט המונגש של המערכת, איכות בדיקה מסוג זה תלויה כמובן במקצועיותו של הבודק (Run Fitter). ביומכניקה היא מדע לכל דבר. לא בהכרח כל מאמן, רץ עלית או מוכר נעלי ספורט בחנות שמסתכל בצילום וידאו על צורת הריצה שלכם במסילה יידע לפרש את הנתונים בצורה נכונה וכתמונה כוללת. כבר ציינתי שאין בהכרח 'תנועה מושלמת' והעובדה שאתם רצים בצורה מסוימת, גם אם אינה בהכרח יעילה, עשויה להיות זאת שדווקא שומרת עליכם בפני פציעות.

בהקשר הזה אני מוכרח לציין לטובה את הידע המדהים של דן קוני. ניכר שהאיש הוא אנציקלופדיה מהלכת בכל מה שקשור לביומכניקה של ריצה וההסברים שלו בשילוב האינפורמציה המוצגת ע"י המערכת אפשרו לי להבין ולהפנים טוב יותר את ניתוח הממצאים והמסקנות הנגזרות מהם.

ספציפית לגבי המערכת של MotionMertix, אני בהחלט יכול לומר שהתרשמתי לטובה. אני חסיד של מספרים ועובדות. קל לי יותר להתחבר לדברים כאשר ניתן לבסס, להעריך ולהשוות אותם אל מול מדדים מדויקים. כל הממצאים והניתוחים שהמערכת סיפקה הרגישו לי נכונים לגבי סגנון הריצה שלי והעובדה שהם נתמכים בתמונה ויזואלית הינה בהחלט יתרון בחידוד הדברים.

גם בבדיקה שעשתה אשתי, המערכת ידעה לזהות עומסים באזור האגן שבדיוק תאמו להרגשתה עקב אימון יתר שעשתה יום לפני ואותו כנ"ל לגבי ניתוח סגנון הריצה שלה ע"י המערכת.

בשורה התחתונה, תובנתיי האישיות מהמערכת ומהבדיקה שעשיתי הן כדלקמן –

• כשם שברכיבה חשוב לגשת ולבצע בדיקה והתאמה אצל Bike Fitter מקצועי, כך חשוב לטעמי לכל מי שעוסק בריצה לגשת לבדיקה והתאמה אצל Run Fitter מקצועי.
• ידיעת גיאומטריית הנעל המיטבית עבורכם היא קריטית – חבל להוציא מאות שקלים בקניית נעל ריצה יקרה לפני שיודעים את המאפיינים הללו.
• אותו כנ"ל לגבי היציבה הכללית שלכם והאם מומלץ לכם שימוש במדרסים.
• לא כל שינוי שנעשה בסגנון הריצה שלנו הוא בהכרח טוב עבורנו, לבטח באם אתם רצים ותיקים ואינכם סובלים מפציעות כלשהן. מצד שני טכניקה טובה יותר יכולה להקפיץ אותנו בכל האספקטים של הריצה כך שכגודל הסיכוי כך גודל הסיכון.
• אם בוחרים לעבוד ולשנות אספקט מסוים – למשל אורך צעד, זווית יציבה, צל"ד או אחר – חייבים לשלב זאת כחלק מתרגלי האימון השוטפים ולתת לגוף זמן להתרגל ולהפנים.
• הטכנולוגיה היום מאפשרת מעקב פשוט אחר מטריקות רבות הרלוונטיות לתנועה הביומכנית. רבים משעוני הספורט המתקדמים, פודים (Pods), חגורות דופק ואפילו סוליות נעליים חכמות יודעים לספק מטריקות דוגמת צל"ד, אורך צעד, תנועה אנכית ועוד. ניתן להיעזר כבר כיום בנתונים אלה ע"מ לעקוב אחרי שינויים ומגמות בסגנון וטכניקת הריצה.

• אני חושב ששווה לחזור על הבדיקה אחת לתקופה – לבטח באם עבדתם על שינוי מסוים ואתם מעוניינים לבדוק את תוצאותיו או באם החלטתם לשנות דגם נעל או שאתם סובלים מפציעה כלשהי. אומנם זה עולה 350 ₪, אבל באם זה יכול לחסוך או למנוע כמה טיפולים אצל מעסה בשל פציעה זה לא שווה את זה?
• בדומה לאופניים, בדיקה מסוג זה מתאימה לכולם – החל מהרץ המתחיל דרך הרץ החובב וכלה ברץ המקצועי.

---

הירשמו לאתר וקבלו עדכון בדבר תוכן חדש ישירות באימייל שלכם